רמב"ם על כתובות ג

<< · רמב"ם · על כתובות · ג · >>

כתובות פרק ג

• ראו גם: נוסח המשנה כתובות ג רמבם

משנה א

שיעור המשנה כך, ואלו נערות פסולות שיש להן קנס.

ורוצה לומר באמרו קנס - מה שנאמר "ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף"(דברים כב, כט).

וכבר ידעת שהכותית והגויה היום אצלנו שוין כמו שבארנו במסכת ברכות (סוף פרק ח).

ואמרו אשת אחיו ואשת אחי אביו - אפשר זה כגון שאחיו או אחי אביו ארס אשה והיא בתולה ונתגרשה מן הארוסין.

והתנאי באלו הלאוים כולם שהם מחוייבי כרת שלא יהיה שם התראה, לפי שאם התרו בהן חייב מלקות, לפי שהעיקר כל חייבי כריתות לוקין כמו שיתבאר, ומן העיקר שסומכין עליו אין אדם לוקה ומשלם:

משנה ב

מה שנאמר "לא יהיה אסון"(שמות כא, כב), עניינו שלא יהא אסון בין שני האנשים הניצים ענוש ייענש הנוגף. ואם אסון יהיה בין שני הנצים, רוצה לומר שימות אחד מהן, יהרג ההורג ולא יהיה שם עונש כלל והוא אמרו "ונתתה נפש"(שמות כא, כג) וגו'. ויסתלק מן התשלומים לפי שאין אדם מת ומשלם, ואפילו היה שוגג שאין בו חיוב מיתה, לפי שכל עבירה שיש בה מיתת בית דין אין תשלומין ואפילו לשוגג. וזה הוא ההפרש שיש בין מחוייבי מלקות ובין מחוייבי מיתת בית דין.

ואין הלכה כרבי יהודה. והלכה כרבי עקיבא:

משנה ג

( ראו משנה ב )

משנה ד

אונס נותן את הצער - פירשו בתלמוד ואמרו אינו דומה נבעלת באונס לנבעלת ברצון.

ומן העיקר אצלם מפותה אין לה צער, וכמו כן לשון התורה זכר באנוסה עינוי, ולא זכרו במפותה.

ומפתה לכשיוציא - רוצה לומר לכשלא יכנוס, אבל אם רצתה היא ורצה אביה וכנס נותן בושת ופגם בלבד, ולא יתן קנס:

משנה ה

עציץ - הוא כלי חרס, קדירה שמשתמשין בה בדברים המלוכלכים.

ומוכת שחין - מצורעת:

משנה ו

והלכה כרבי אלעזר, ואפילו לא היתה יתומה:

משנה ז

אמרו "השוכב עמה"(דברים כב, כט), הנאת שכיבה חמשים כסף, אבל בושת ופגם אינו בכלל. וכמו כן צער אנוסה חוץ מן הקנס.

והקצבה - הוא חוק ידוע:

משנה ח

בכאן אבאר לך אלו השמות על מה הם נופלים ולא יצטרך להחזירם בכל מקום:

• וזה שהאישה מיום לידתה עד שנשלמו לה שתים עשרה שנה שלמים ויום אחד נקראת קטנה, בין שהביאה שתי שערות או לא הביאה.
• ואם הביאה שתי שערות אחר אלו השנים נקראת נערה כשתביא שתי שערות.
• ואם לא תביא שתי שערות הרי היא עומדת בקטנותה כל זמן שלא תביא עד שנשלמה עשרים שנה.
• וכשנשלמה עשרים שנה ולא הביאה שתי שערות ונראה בה סימני איילונית, הרי היא איילונית.
• ואם לא נראו בה סימני איילונית תעמוד עד תשלום שלושים וחמש שנה, והיא כמו כן נקראת קטנה כל זה הזמן ודינה כדין קטנה עד שתביא שתי שערות, ואם לא תביא תהיה איילונית ואפילו לא נראו סימני איילונית.
• וכל זמן שהביאה שתי שערות אחר שתים עשרה שנה ויום אחד עד תשלום שלושים וחמש שנה, מיד שתביא נקראת נערה, ותעמוד אחר הבאת שתי שערות ששה חדשים והיא נערה וזהו זמן הנערות, ואחר הששה חדשים נקראת בוגרת.

• ושמור זה הלשון, אין בין נערות לבגרות אלא ששה חדשים בלבד.

וסבירא ליה לרבי מאיר שקטנה ימכור אותה אביה והבא עליה אינו נותן קנס, ונערה אין לאביה בה רשות למוכרה והבא עליה נותן קנס. והמשנה שאמרה כל מקום שיש מכר אין קנס הוא אליבא דרבי מאיר.

וחכמים חולקין עליו ואמרו, הבא על הקטנה אחר שלוש שנים ויום אחד עד שתבגור חייב בקנס, ולפיכך יש מכר במקום קנס לפי סברתם. אבל בוגרת אין מחלוקת ביניהם שהיא אין לה לא מכר ולא קנס אבל בושת ופגם יש לה כשנאנסה, אבל כשנתפתתה אין לה כלום.

ואין הלכה כרבי מאיר:

משנה ט

ומעיקרינו שאין אדם משלם קנס על פי עצמו:

משנה כתובות, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב