משנה כתובות ג רמבם
נוסח הרמב"ם[עריכה]
(א) ואלו נערות - שיש להן קנס,
- הבא על הממזרת, ועל הנתינה, ועל הכותית.
- הבא על הגיורת, ועל השבויה, ועל השפחה,
- שנפדו, ושנתגיירו, ושנשתחררו -
- פחותות - מבנות שלש שנים ויום אחד.
- הבא על אחותו,
- ועל אחות אביו, ועל אחות אימו, ועל אחות אשתו,
- ועל אשת אחיו, ועל אשת אחי אביו,
- ועל הנידה - יש להם קנס.
- שאף על פי - שהן בהכרת,
- אין בהן - מיתת בית דין.
(ב) ואלו - שאין להן קנס,
- הבא על הגיורת, ועל השבויה, ועל השפחה,
- שנפדו, ושנתגיירו, ושנשתחררו -
- יתרות - על בנות שלש שנים ויום אחד.
- רבי יהודה אומר:
- שבויה שנפדת - הרי היא בקדושתה,
- אף על פי - שהיא גדולה.
- שבויה שנפדת - הרי היא בקדושתה,
- הבא על בתו,
- ועל בת בתו, ועל בת בנו,
- ועל בת אשתו, ועל בת בתה,
- ועל בת בנה - אין להן קנס.
- מפני שהוא מתחייב בנפשו - שמיתתו בידי בית דין,
- וכל המתחייב בנפשו - אינו משלם ממון,
- שנאמר: "ולא יהיה אסון, ענוש ייענש" (שמות כא כב).
(ג) נערה שנתארסה - ונתגרשה,
- רבי יוסי הגלילי אומר:
- אין לה קנס.
- רבי עקיבה אומר:
- יש לה קנס - וקנסה של עצמה.
(ד) [ג] *הערה 1: המפתה - נותן שלשה דברים,
- והאונס - ארבעה.
- המפתה נותן - בושת, ופגם, וקנס,
- מוסיף עליו האונס - שהוא נותן את הצער.
- ומה בין האונס למפתה?
- שהאונס - נותן את הצער,
- והמפתה - אינו נותן את הצער.
- האונס - נותן מיד,
- והמפתה - לכשיוציא.
- האונס - שותה בעציצו,
- והמפתה - אם רצה להוציא, יוציא.
- שהאונס - נותן את הצער,
(ה) [ד] כיצד הוא שותה בעציצו?
- אפילו - היא חיגרת,
- אפילו - היא סומה,
- אפילו - היא מוכת שחין.
- נמצא בה - דבר זימה,
- או שאינה ראויה - לבוא בישראל,
- אינו רשאי לקיימה,
- שנאמר: "ולו תהיה לאשה" (דברים כב כט),
- אשה - שהיא ראויה לו.
- או שאינה ראויה - לבוא בישראל,
(ו) [ה] יתומה שנתארסה - ונתגרשה,
- רבי אלעזר אומר:
- האונס - חייב,
- והמפתה - פטור.
(ז) [ו] ואיזו היא בושת?
- הכל - לפי המבייש, והמתבייש.
- פגם - רואין אותה כאילו היא שפחה נמכרת,
- כמה היתה יפה - וכמה היא יפה.
- קנס - שוה לכל אדם.
- וכל, שיש לו קצבה מן התורה - שוה לכל אדם.
(ח) [ז] כל מקום שיש מכר - אין קנס.
- וכל מקום שיש קנס - אין מכר.
- קטנה -
- יש לה מכר - ואין לה קנס.
- נערה -
- יש לה קנס - ואין לה מכר.
- בוגרת -
- לא מכר - ולא קנס.
(ט) [ח] האומר - פיתיתי את בתו של פלוני,
- משלם בושת, ופגם - על פי עצמו,
- ואינו משלם קנס.
- האומר - גנבתי,
- משלם את הקרן - על פי עצמו,
- ואינו משלם - לא תשלומי כפל, ולא תשלומי ארבעה וחמישה.
- המית שורי - את פלוני, או שורו של פלוני,
- הרי זה משלם - על פי עצמו.
- המית שורי - את עבדו של פלוני,
- אינו משלם - על פי עצמו.
- זה הכלל -
- כל המשלם - יתר ממה שהזיק,
- אינו משלם - על פי עצמו.
- כל המשלם - יתר ממה שהזיק,
הערות[עריכה]
- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
הדף הראשי של משנה כתובות ג
משנה כתובות, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב