משנה כתובות ג ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת כתובות · פרק ג · משנה ט | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

האומר: פיתיתי את בתו של פלוני, משלם בושת ופגם על פי עצמו, ואינו משלם קנס.

האומר גנבתי (וטבחתי ומכרתי), משלם את הקרן על פי עצמו, ואינו משלם תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה.

המית שורי את פלוני או שורו של פלוני, הרי זה משלם על פי עצמו.

המית שורי עבדו של פלוני, אינו משלם על פי עצמו.

זה הכללכח: כל המשלם יתר כט על מה שהזיק, אינו משלם על פי עצמו.

נוסח הרמב"ם

האומר פיתיתי את בתו של פלוני משלם בושת ופגם על פי עצמו ואינו משלם קנס האומר גנבתי משלם את הקרן על פי עצמו ואינו משלם לא תשלומי כפל ולא תשלומי ארבעה וחמישה המית שורי את פלוני או שורו של פלוני הרי זה משלם על פי עצמו המית שורי את עבדו של פלוני אינו משלם על פי עצמו זה הכלל כל המשלם יתר ממה שהזיק אינו משלם על פי עצמו.

פירוש הרמב"ם

האומר פיתיתי את בתו של פלוני משלם בושת ופגם על פי עצמו ואין משלם קנס כו': ומעקרינו שאין אדם משלם קנס ע"פ עצמו:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

האומר פתיתי את בתו של פלוני - לא מבעיא האומר אנסתי שאינו פוגם אותה כל כך שאין לעז של אנוסה גדול כל כך דפשיטא דמשלם בושת ופגם על פי עצמו, אלא אפילו האומר פתיתי, דפגים לה טפי שלעז של מפותה גדול וסד"א דלא מהימנינן ליה להחזיק הלעז, קמ"ל דניחא לה לדידה להחזיק הלעז כדי להשתכר הממון כו:

ואינו משלם קנס - דמודה בקנס פטור, דאמר קרא (שמות כב) אשר ירשיעון אלהים, פרט למרשיע את עצמו:

המית שורי את פלוני - והריני חייב בכופר. משלם על פי עצמו. דקסבר כופרא ממונא כז:

עבדו של פלוני - והריני חייב שלשים סלע, פטור, דקנס נינהו, שאפילו אינו שוה סלע נותן שלשים:

פירוש תוספות יום טוב

האומר פתיתי וכו'. כתב הר"ב לא מיבעיא האומר אנסתי וכו' אלא אפילו האומר פתיתי כו' קמ"ל דניחא לה כו' כדי להשתכר הממון. ותמיהני הא תינח במקום שהבושת ופגם לעצמה אבל משנה סתמה תנן וכי הוה לאביה מאי נייחא איכא לה והרי אינה משתכרת שום ממון ועוד דמתניתין דייקא דמיירי היכא דלאביה הוא [*מדתנן בתו של פלוני ולא פתיתיך או פתיתי סתם] כדתנן גנבתי סתם. אלא למימרא דבא להתחייב עצמו כנגד אביה. ובגמרא ליתא אלא קמ"ל. ולא מסיים ולא מידי. ונ"ל דהכי קאמר קמ"ל דלא איכפת לן בהחזקת הלעז אלא כל שהוא מודה בממון מחייבין ליה לשלם.

משלם בושת ופגם. ודין צער באנוסה תמצא בס"ד במ"ד פ"ה דשבועות:

המית שורי את פלוני. כתב הר"ב והריני חייב בכופר. עיין בפירושו למ"ג פ"ג דערכין וקמ"ל דכופרא ממונא. ובאומר גנבתי קמ"ל דאע"ג דבכלל תשלומי כפל יש בו קרן וה"א דאגב דחייב בקרן ישלם גם כן הקנס קמ"ל דלא. ורישא אשמעינן דלא חיישינן להחזקת לעז דה"א דאפילו מקרן ליפטר. נ"ל:

זה הכלל. מוציא שם רע ויוצא בשן ועין דלא תני איכא למימר דאתיא בזה הכלל. תוספות:

כל המשלם יתר על מה שהזיק. מסיק בגמרא דפחות נמי משכחת לה דקי"ל פלגא נזקא קנסא והא דלא תני כל שאינו משלם כמה שהזיק כו' דמשמע פחות ומשמע יתר משום דלא פסיקא ליה כיון דאיכא חצי נזק צרורות דהלכתא גמירי לה דממונא הוא:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כו) (על הברטנורא) ותמיהני, התינח במקום שהבושת ופגם לעצמה. אבל משנה סתמא תנן וכי הוו לאביה מאי נייחא איכא לה כו'. ובגמרא ליתא אלא קא משמע לן. ונראה לי דהכי קאמר, קא משמע לן דלא, איכפת לן בהחזקת הלעז, אלא כל שהוא מודה בממון מחייבין ליה לשלם:

(כז) (על הברטנורא) ובאומר גנבתי קמשמע לן דאע"ג דבכלל הכפל יש בו קרן והוה אמינא דאגב דחייב בקרן ישלם גם כן הקנס, קא משמע לן דלא. ורישא אשמעינן דלא חיישינן להחזקת לעז דהוה אמינא אפילו מקרן ליפטר:

(כח) (על המשנה) זה הכלל. מוציא שם רע, ויוצא בשן ועין, דלא תני, איכא למימר דאתיא בזה הכלל. תוס':

(כט) (על המשנה) יתר כו'. פחות נמי משכחת ליה. דקיימא לן פלגא נזקא קנסא. ועיין בגמרא:


פירושים נוספים