(תהלים קיג ד): "רָם עַל כָּל גּוֹיִם ה', עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ"

1. ע"פ הפשט, הכוונה שכל הגויים מרוממים , מהללים ומשבחים את ה'; וגם צבא השמיים (הכוכבים) מכבדים אותו, כמו ב (תהלים יט ב): "הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל".

"רם על כל גוים ה' , היינו, כשהעכו"ם מודין ומשבחין לה', אזי על השמים כבודו , אזי נתעלה הכבוד מהחושך" ( לקוטי מוהר"ן יד ) .

2. אולם יש שקישרו את הפסוק לפסוקים הבאים, וראו כאן רמז למחלוקת פילוסופית בין הגויים לבין עם ישראל:

תהלים קיג ה: " "מִי כה' אֱלֹהֵינוּ הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת, " "הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ" "

ה' הוא רם בעיני הגויים , אבל גבוה בתור אלהינו :

• התואר רם מציין מקום - הוא נמצא למעלה, מ על השמיים . והמשמעות, שהוא אינו שם לב לפרטים הקטנים של חיי האדם. לא אכפת לו מה אנחנו אוכלים ומה אנחנו עושים, הוא מרומם מעל כל זה. חשוב לו רק שתהיה לנו אמונה וכוונה טובה. "שלדעתם הוא מתרומם מן העולם השפל ורק על השמים כבודו, ואין כבודו להשגיח בשפלים" ( מלבי"ם , וראו גם:   דרך מצוותיך - מצות מילה ) .
• לעומת זאת, הפועל מגביהי מציין תנועה וגדילה, כסולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה. והמשמעות, שה' משגיח על כל הפרטים מלמטה עד למעלה. חשובה לו האמונה אבל גם המעשים הקטנים. ההשקפה הזאת נובעת דווקא מתוך הכרה עמוקה יותר בגבהות ה',    "שגדלו הוא כל-כך בלתי בעל תכלית, עד שאין הבדל אצלו בין השמים והארץ, שכמו שמגביה לשבת מן הארץ כן מגביה לשבת מן השמים, וכמו שצריך להשפיל לראות בארץ כן צריך להשפיל לראות בשמים, שלפי גדלו הבלתי בעל תכלית אין הבדל בין השמים והארץ אצלו, ולא יתכן לאמר שהוא קרוב אל השמים יותר מאל הארץ"  ( מלבי"ם , וכן מצודות , וכן   מסילת ישרים כה ) .

רם... מגביהי... ומשפילי לראות - כמו ב (תהלים קלח ו): "כִּי רָם ה' וְשָׁפָל יִרְאֶה, וְגָבֹהַּ מִמֶּרְחָק יְיֵדָע".

בפסוקנו "עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ" וב (ישעיהו ו ג): "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ".

חכמי המדרש קישרו את פסוקנו ל (משלי כה ז): "כִּי טוֹב אֲמָר לְךָ עֲלֵה הֵנָּה, מֵהַשְׁפִּילְךָ לִפְנֵי נָדִיב אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ"( פירוט ).     מכיוון שה' מגביהי לשבת , הוא משפילי לראות ורואה דווקא את מי שמשפיל את עצמו, ולכן כדאי לאדם להשפיל את עצמו כדי שה' יקרא לו לעלות ( ויקרא רבה א ה ) .