עם טעמים:
טֽוֹב־אִ֭ישׁ חוֹנֵ֣ן וּמַלְוֶ֑ה יְכַלְכֵּ֖ל דְּבָרָ֣יו בְּמִשְׁפָּֽט׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
"טוב איש חונן ומלוה וגו'" - שחונן דלים ומלוה להם ואינו מדקדק לומר אין יכולת בידי ואת דבריו הצריכין לו במאכל ובמשתה ובכסות מכלכל במשפט ובמדה וחס על נכסיו
"יכלכל דבריו במשפט" - מנהיג חפציו
"יכלכל" - ענין ספוק הצורך כמו וכלכלו את המלך (מלכים א ד)
מצודת דוד
"טוב" - לזה טוב להאיש אשר חונן עניים ומלוה להם בעת דחקם וצרכי ביתו מכלכל במשפט הראוי וחס על נכסיו כי בהיות כן כפולה זכותו על כי מקמץ לעצמו ומפזר לעניים
"טוב", אחר שדבר על הנהגת ירא ה' במצות שבין אדם למקום, ידבר על הנהגתו במצות שבין אדם לחברו, "טוב איש" אשר הוא "חונן ומלוה" בגמילת חסד, "ויכלכל דבריו" והנהגתו "במשפט", בל יעשה איזה עול נגד המשפט והיושר:
