עם טעמים:
זׇכְרֵ֣נִי יְ֭הֹוָה בִּרְצ֣וֹן עַמֶּ֑ךָ פׇּ֝קְדֵ֗נִי בִּישׁוּעָתֶֽךָ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
"זכרני", מפני שיתחיל לספר איך ישראל חטאו, ואיך עי"כ נתנו ביד צריהם, בקש שלא יזכירהו ה' לא בין החוטאים ולא בין הנענשים, ויש הבדל בין זכירה ובין פקידה, שהזכירה היא רק שזוכר את הדבר, והפקידה היא בשיתעורר לעשות לו איזה גמול טוב או רע, ובקש "זכרני ה' ברצון עמך", שלא תזכרני עם העת שהיית עליהם בכעס רק עם הרצון, בעת שרצית אותם כי היה מעשיהם טובים, "ופקדני בישועתך", שלא תפקדני להעניש אותי עם נענשים, רק בעת שתושיע ותעשה טוב חסד:
ביאור המילות
"זכרני, פקדני". הפקידה הוא תמיד לעשות בו דבר (ירמיה ג' ט"ז, י"ד י', ט"ו ט"ו ובכ"מ):
