עם טעמים:
וַיַּסַּ֣ע כַּצֹּ֣אן עַמּ֑וֹ וַֽיְנַהֲגֵ֥ם כַּ֝עֵ֗דֶר בַּמִּדְבָּֽר׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
"ויסע כצאן עמו", שהסיעם אז ממצרים והם הלכו אחריו כצאן שהולך אחרי הרועה, "וינהגם כעדר במדבר", במדבר היו דומים כעדר שמוצא מרעהו שם, כן מצאו שם מחיתם מן ומי באר:
ביאור המילות
(נב-נג) "וינהגם, וינחם". שם נהג בא על נהוג הבהמות שהולכים בלא דעת, שעז"א כצאן, כעדר. ושם נחה על המוליך בן דעת, שאח"כ הלכו בדעת ולא פחדו:
(נב) "ויסע כצאן עמו"כו'. הנה על פסוק מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו (שמות יד) כתבנו שפירושו מה תצעק ותתפלל אתה בעד בני כאילו הם מחוסרי זכות ליעשות להם נס, דבר אל בני ישראל בדבור קל ויסעו תוך הים, ולא יחושו כי גדלה האמנתם ובזכות האמונה ואתה הרם את מטך כו' ובקעהו. וזה יאמר "ויסע כצאן"כי הסיע הוא ית' את ישראל ע"י משה באומרו דבר אל בני ישראל ויסעו, והסיעם "כצאן"בתמימות לב על דרך מאמרם ז"ל בויקרא רבה על פסוק אדם ובהמה תושיע ה' (תהלים לו) שאדם המתנהג כצאן בתמימות תושיע ה', וזהו "ויסע כצאן עמו", ומה שהסיעם ע"י אחר הוא בנסיעה בלבד אך אחרי כן "וינהגם"הוא ית' בעצמו "כעדר במדבר", והוא בשום לב אל פתח הכ"ף של "כעדר"שהוא כאומרו כהעדר הידוע, ויהיה כי איזה עדר ידוע היה במדבר הוי אומר אלו ישראל שעליהם נאמר (תהלים כג) בנאות דשא וכו' שלא חסרו דבר, וזה יאמר "וינהגם"תוך הים "כעדר"הידוע "במדבר"שלא חסרו דבר כך בים לא חסרו דבר מכל טוב העולם כאשר הפליגו רז"ל בזה ובזה:
ושמא תאמר ומה צורך בזה האם אשמורה בלילה היו חסרי מעדנים מה בכך, לזה אמר
