המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְגַ֤ם עַד־זִקְנָ֨ה ׀ וְשֵׂיבָה֮ אֱלֹהִ֢ים אַֽל־תַּ֫עַזְבֵ֥נִי עַד־אַגִּ֣יד זְרוֹעֲךָ֣ לְד֑וֹר לְכׇל־יָ֝ב֗וֹא גְּבוּרָתֶֽךָ׃
"גם עד זקנה ושיבה אלהים אל תעזבני", שאז יכירו כולם שלא התגברתי בכחי רק בכח אלהי, ובזה "אגיד זרועך לדור", שבזה שיראו שגם בעת זקנתי שתמו כחותי הטבעיים אני עושה חיל יכירו את זרועך, שהזרוע מציין הכח הראשי המניע את היד הפועלת, ר"ל יכירו כי הכל הוא מאתך, ואגיד זאת "לדור" היינו לדור הזה, וגם "לכל (דור) יבא (אגיד) גבורתך":
ביאור המילות
"זקנה ושיבה". שיבה הוא יותר מן הזקנה, זקנתי ושבתי. זרועך, הזרוע הוא הפרק העליון של היד והיא המניעה את היד, מציין ראשית הסבה המנעת את המסובבים, ואצל ה' יציין לרוב מה שיעשה מעצמו בזולת עזר מעשה התחתונים וצדקתם כמ"ש בכ"מ.
