אבן עזרא על תהלים עא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · אבן עזרא על תהלים · עא · >>

פסוק א[עריכה]


בך ה' חסיתי - הנכון בעיני: כי זה המזמור דוד חברו, כמו המזמור: ברכי נפשי את ה' אלהי גדלת מאד, כי הוא דבק.

בך - אתה השם עומד לנצח, על כן לא אבוש לעולם.


פסוק ב[עריכה]


בצדקתך - הטעם שתדין בצדק, כי אויבי יעשו לי עול.


פסוק ג[עריכה]


היה לי - כמו מעון להסתר בו, על כן אחריו לבא תמיד, כי כל מעון הוא למעלה.

וטעם צוית – שהבטיחו שמואל או על דרך הוא צוה ויעמד כמו דבור השם, שהטעם על הגזרות על ידי המלאכים.


פסוק ד[עריכה]


אלהי - התברר טעם בצדקתך.

וחומץ - כמו: אשרו חמוץ.


פסוק ה[עריכה]


כי - אין לי תקוה זולתך, ככה אותך קויתי מיום היותי על האדמה, וזה הוא מבטחי מנעורי.


פסוק ו[עריכה]


עליך, גוזי - כמו: ויגז שלוים, על כן תהלתך בך תמיד.


פסוק ז[עריכה]


כמופת - הטעם בעבור שנסמכתי עליך ואתה סמכתני הייתי כמופת לרבים שלא היו מאמינים בך, כדרך והיה יחזקאל לכם למופת.


פסוק ח[עריכה]


ימלא - כנגד בך תהלתך, ככה עד שימלא פי, והטעם כל ימי.


פסוק ט[עריכה]


אל - הטעם כאשר עזרתני מנעורי, עזרני עת זקנתי.


פסוק י[עריכה]


כי, לי - בעבורי, כמו פן יאמרו אויבי לי.

ושומרי נפשי - שהייתי מחשב שהם עוזרי, נועצו יחדיו עם אויבי.


פסוק יא[עריכה]


לאמר - זה אומרים ואומרים אלה לאלה.


פסוק יב[עריכה]


אלהים אל תרחק - אם רחק יום ישועתי, יחשבו כי רחקת ממני.


פסוק יג[עריכה]


יבושו, שוטני נפשי - הם שהיו אוהביו שוטני נפשו.

ומבקשי רעתי - הם אויבי.


פסוק יד[עריכה]


ואני - הטעם אם רחק יום ישועתי, אני תמיד אייחל ואוסיף להללך.


פסוק טו[עריכה]


פי, צדקתך - שעשית לאחרים ועמי בימים הראשונים והתשועות שעשית.

כי לא ידעתי - כדרך: כי עם קשה עורף הוא, אף על פי שלא אדע מספריהם וחולם ספורות תחת שורק, על משקל גבורות.


פסוק טז[עריכה]


אבוא - לספר גבורותיך, ובעבור כי משפטי רבים מהגבורים להשתרר, על כן: אזכיר צדקתך לבדך.


פסוק יז[עריכה]


אלהים - כמה היה משפטי להללך, כי אתה למדתני כמו רגילות, כמו: פרא למוד מדבר וגם עזרני להלך כמנהגי.


פסוק יח[עריכה]


זרועך - תוקף זרועך.

לדור - הבא.

לכל יבא - לכל אשר יבוא. הטעם: שיולד כמו: דור הולך ודור בא.


פסוק יט[עריכה]


וצדקתך - גבוהה מצדקת כל צדיק, כדרך ומרומם על כל ברכה. ויפת אמר: שלא אוכל לספרה, כי גבוהה עד מרום והגדולות שעשית, לאות כי אין אלהים כמוך.


פסוק כ[עריכה]


אשר - לספר הגדולות שעשה ודימה הצרות, כאילו היה בתהומות הארץ.


פסוק כא[עריכה]


תרב - מבנין הכבד על דרך: ויפן זנב אל זנב.

ואמר גדולתי – כנגד אשר עשית גדולות.

וטעם תנחמני – בעבור הצרות שעברו עליו.


פסוק כב[עריכה]


גם, אמתך - זה הוא אמתך, שהוא חייב להודות.


פסוק כג[עריכה]


תרננה - הדגש לחסרון נו"ן שלישית, כי המלה מפעלי הכפל והטעם כאשר אזמרה לך בכנור, גם שפתי תרננה, גם נפשי תרנן.

והזכיר פדית – עם הנפש, כי הוא מושל בגוף.


פסוק כד[עריכה]


גם - עתה אזמר בכינור, רק תמיד לשוני תהגה צדקתך בלא כינור, על כן מלת גם והזכיר כי בושו או חפרו ארנן, כי אין לי פחד.