אבן עזרא על תהלים עא

<< · אבן עזרא על תהלים · עא · >>

פסוק א

בך ה' חסיתי - הנכון בעיני: כי זה המזמור דוד חברו, כמו המזמור: ברכי נפשי את ה' אלהי גדלת מאד, כי הוא דבק.

בך - אתה השם עומד לנצח, על כן לא אבוש לעולם.

פסוק ב

בצדקתך - הטעם שתדין בצדק, כי אויבי יעשו לי עול.

פסוק ג

היה לי - כמו מעון להסתר בו, על כן אחריו לבא תמיד, כי כל מעון הוא למעלה.

וטעם צוית – שהבטיחו שמואל או על דרך הוא צוה ויעמד כמו דבור השם, שהטעם על הגזרות על ידי המלאכים.

פסוק ד

אלהי - התברר טעם בצדקתך.

וחומץ - כמו: אשרו חמוץ.

פסוק ה

כי - אין לי תקוה זולתך, ככה אותך קויתי מיום היותי על האדמה, וזה הוא מבטחי מנעורי.

פסוק ו

עליך, גוזי - כמו: ויגז שלוים, על כן תהלתך בך תמיד.

פסוק ז

כמופת - הטעם בעבור שנסמכתי עליך ואתה סמכתני הייתי כמופת לרבים שלא היו מאמינים בך, כדרך והיה יחזקאל לכם למופת.

פסוק ח

ימלא - כנגד בך תהלתך, ככה עד שימלא פי, והטעם כל ימי.

פסוק ט

אל - הטעם כאשר עזרתני מנעורי, עזרני עת זקנתי.

פסוק י

כי, לי - בעבורי, כמו פן יאמרו אויבי לי.

ושומרי נפשי - שהייתי מחשב שהם עוזרי, נועצו יחדיו עם אויבי.

פסוק יא

לאמר - זה אומרים ואומרים אלה לאלה.

פסוק יב

אלהים אל תרחק - אם רחק יום ישועתי, יחשבו כי רחקת ממני.

פסוק יג

יבושו, שוטני נפשי - הם שהיו אוהביו שוטני נפשו.

ומבקשי רעתי - הם אויבי.

פסוק יד

ואני - הטעם אם רחק יום ישועתי, אני תמיד אייחל ואוסיף להללך.

פסוק טו

פי, צדקתך - שעשית לאחרים ועמי בימים הראשונים והתשועות שעשית.

כי לא ידעתי - כדרך: כי עם קשה עורף הוא, אף על פי שלא אדע מספריהם וחולם ספורות תחת שורק, על משקל גבורות.

פסוק טז

אבוא - לספר גבורותיך, ובעבור כי משפטי רבים מהגבורים להשתרר, על כן: אזכיר צדקתך לבדך.

פסוק יז

אלהים - כמה היה משפטי להללך, כי אתה למדתני כמו רגילות, כמו: פרא למוד מדבר וגם עזרני להלך כמנהגי.

פסוק יח

זרועך - תוקף זרועך.

לדור - הבא.

לכל יבא - לכל אשר יבוא. הטעם: שיולד כמו: דור הולך ודור בא.

פסוק יט

וצדקתך - גבוהה מצדקת כל צדיק, כדרך ומרומם על כל ברכה. ויפת אמר: שלא אוכל לספרה, כי גבוהה עד מרום והגדולות שעשית, לאות כי אין אלהים כמוך.

פסוק כ

אשר - לספר הגדולות שעשה ודימה הצרות, כאילו היה בתהומות הארץ.

פסוק כא

תרב - מבנין הכבד על דרך: ויפן זנב אל זנב.

ואמר גדולתי – כנגד אשר עשית גדולות.

וטעם תנחמני – בעבור הצרות שעברו עליו.

פסוק כב

גם, אמתך - זה הוא אמתך, שהוא חייב להודות.

פסוק כג

תרננה - הדגש לחסרון נו"ן שלישית, כי המלה מפעלי הכפל והטעם כאשר אזמרה לך בכנור, גם שפתי תרננה, גם נפשי תרנן.

והזכיר פדית – עם הנפש, כי הוא מושל בגוף.

פסוק כד

גם - עתה אזמר בכינור, רק תמיד לשוני תהגה צדקתך בלא כינור, על כן מלת גם והזכיר כי בושו או חפרו ארנן, כי אין לי פחד.