מ"ג תהלים עא יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים עא · יט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וצדקתך אלהים עד מרום אשר עשית גדלות אלהים מי כמוך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְצִדְקָתְךָ אֱלֹהִים עַד מָרוֹם אֲשֶׁר עָשִׂיתָ גְדֹלוֹת אֱלֹהִים מִי כָמוֹךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְצִדְקָתְךָ֥ אֱלֹהִ֗ים עַד־מָ֫ר֥וֹם
  אֲשֶׁר־עָשִׂ֥יתָ גְדֹל֑וֹת
    אֱ֝לֹהִ֗ים מִ֣י כָמֽוֹךָ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וצדקתך אלהים" - אשר היא עד מרום שני המקראות מחוברים עם אגיד זרועך לדור

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"וצדקתך אלהים עד מרום", ר"ל שהתשועה שתהיה עפ"י הטבע, על פי סבות ומסובבים טבעיים, יזמין ה' אל התשועה רק הסבה הראשונה, אבל המסובבים ממנה ילכו מעצמם כדרכם ע"פ הטבע, אבל התשועה שהוא בדרך נס גם המסובבים הם מה', כי יוכל להוציא המסובב מסבה הפכיית לה, כמו רפואה ע"י מכה, הרמה ע"י שפלות, וא"כ צדקתך תלך מן הארץ עד מרום, היינו מן הסבה האחרונה והמסובב האחרון שהוא בארץ עד הסבה הראשונה שהוא במרום כולם הם מה' וע"פ צדקתו לא ע"פ הטבע, "אשר עשית גדולות", שזה ההבדל בין גדול ובין רם, (כנ"ל סי' ל"ד על פסוק גדלו לה' אתי) שרם הוא דבר העומד ברום עולם, וזה משל להסבה הראשונה, וגדול הוא דבר המגיע מן הארץ עד מרום, שהוא משל שכל שלשלת הסבות והמסובבים, מן הארץ עד מרום הוא מאתו, ובזה "אלהים מי כמוך", כי כל כחות העליונים והתחתונים לא יוכלו לעשות דבר רק כפי קשר הטבעי שיש להמסובב עם הסבה, וכמו שבארו חכמי הטבע שלא כל דבר שיזדמן יסובב מכל דבר שיזדמן, אבל אתה תוציא דבר מהפוכו, ומי שאמר לשמן וידליק יאמר לחומץ וידליק:

ביאור המילות

"וצדקתך". גדר הצדקה הבא אצל ה' התבאר (ישעיה נ"ט) ובכ"מ, שהוא מורה על המעשים שיעשה מצד אלהותו שלא בהשקף על מעשי בני אדם ועל סבות טבעיות:

 

<< · מ"ג תהלים · עא · יט · >>