לִי גִלְעָד אכבוש את איזור הגלעדוְלִי מְנַשֶּׁה ולי יהיה איזור נחלת מנשהוְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי וההרים שבנחלת אפרים יהיה למעוז לי, יְהוּדָה מְחֹקְקִי נחלת יהודה תהיה תחת מרות שילטוני.
עם טעמים:
לִ֤י גִלְעָ֨ד ׀ וְלִ֬י מְנַשֶּׁ֗ה וְ֭אֶפְרַיִם מָע֣וֹז רֹאשִׁ֑י יְ֝הוּדָ֗ה מְחֹֽקְﬞקִֽי׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
לי - טעם שכם וסוכות שהם ליוסף, על כן גלעד ומנשה ואפרים בעבור היות בית יוסף בצפון ארץ ישראל ויהודה בנגב, וכן כתוב יהודה יעמד על גבולו מנגב.
ומעוז - סמוך ולא תשתנה בעבור היותו מפעלי הכפל.
"לי גלעד ולי מנשה ואפרים", יתקבצו גלעד ומנשה ואפרים לי לעזרתי, והתאזרו לצאת לקראת (נזקש) [האויב] "ומעוז ראשי" יהיה "יהודה מחוקקי", כי התחברו כולם אל דוד לצבא, ועי"כ:
