קטגוריה:תהלים נה יט
פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי.
פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרׇב לִי כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי.
פָּ֘דָ֤ה בְשָׁל֣וֹם נַ֭פְשִׁי מִקְּרׇב־לִ֑י
כִּֽי־בְ֝רַבִּ֗ים הָי֥וּ עִמָּדִֽי׃
פָּ֘דָ֤ה בְ/שָׁל֣וֹם נַ֭פְשִׁ/י מִ/קֲּרָב־לִ֑/י כִּֽי־בְ֝/רַבִּ֗ים הָי֥וּ עִמָּדִֽ/י׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
פָּ֘דָ֤ה מהפך מוצנר (משרת, דרגא 5) בְשָׁל֣וֹם מונח (משרת, דרגא 5) נַ֭פְשִׁי דחי (משנה, דרגא 3)
מִקֲּרָב־לִ֑י אתנחתא (מלך, דרגא 2)
כִּֽי־בְ֝רַבִּ֗ים גרש מוקדם, רביע גדול (משנה, דרגא 3)
הָי֥וּ מרכא (משרת, דרגא 5) עִמָּדִֽי סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
פרשנות מסורתית:
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ובי"ת ברבים היו עמדי – כמו לחמו בלחמי.
והטעם: על המלאכים, כי רבים אשר אתנו.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"מקרב" - ממלחמה כמו מכלי קרב (קהלת ט)
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"מקרב לי". מגשת אלי אשר אין חליפות למו.
"ברבים", ישמע קולי ברבים אשר היו עמדי, והב' כמלת עם, שהתפללתי עם רבים:אלשיך
או יאמר "פדה בשלום נפשי" שלא פדאני אחר שהחלה בי הצרה, כי אם מקודם עודני בשלום הוא טרם אקרא בתפלות הנהוגות לי שערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה (פסוק יח), כבר "פדה נפשי מקרב לי" אויבי, כי טרם תבא המלחמה כבר אני נפדה מטרם אקרא. מה שאין כן לזולתי אפילו לרבים צדיקים המתלוים עמי שלא יענה אותם עד אחר תפלה, וזהו "כי ברבים" מאשר "היו עמדי, ברבים" מהם לא יתנהג כן, רק (כ) "ישמע אל" ואחר כך "יענם":
והנה בזמן ההוא שהוא בברחו מפני אבשלום בנו, שלשה היו אויביו, דואג אחיתופל ושמעי. כהתימו הנמשך מאומרו ישי מות עלימו (פסוק טז) אמר "ויושב קדם" כו', לומר לא את שלשתן אני אומר בלע ה' כו' (פסוק י), כי אם את "אשר אין" לו "חליפות למו", שאין עתידים להוליד בנים צדיקים, מה שאין כן לשמעי. והוא מאמרם ז"ל (מדרש אבא גוריון) כי מה שלא הרג דוד את שמעי היה על שהיה עתיד להוליד מי שממנו יצאו מרדכי ואסתר. על כן "יושב קדם סלה" לא יקח רק אשר להם שני דברים, אחד "אשר אין חליפות למו", וגם שלא יראו אלקים הוא אפילו ממדת הדין:
והתכת התיבות הוא, כי מי שהוא הווה ועבר ויהיה שהוא יוצר הכל יתברך שהוא "יושב קדם סלה", שהוא "יושב" בהווה, וקדם בעבר, וסלה בעתיד, שהכל גלוי לפניו יתברך אשר יודע "אשר אין חליפות למו", שאם יחיו לא יחליפו במקומם בן צדיק, ורואה שלא ייראו אלקים, הם הראויים למות שהיא בהם. והוא למען השאיר את שמעי בן גרא כי היו חליפות לו, שהיה עתיד להוליד מי שיצאו ממנו ומזרעו מרדכי ואסתר, וכן היה כי האריך ימים עד הוליד כמו שאמרו ז"ל שעל כן לא המיתו דוד, הנה טעם אחד שיושב קדם סלה אשר רואה שאין חליפות למו ולא יראו אלהים:
ושמא תאמר, למה תליתי הצלת שמעי בחליפות, והלא בלעדי זה חזר בתשובה ובא ראשון לכל בית יוסף להקביל פני דוד ולהתחנן לו, וגם שמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול (קידושין לב ב) יספיק להאריך לו עד זמן שלמה.
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "תהלים נה יט"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.