קטגוריה:תהלים יט י

עריכה

• לפירוש "רד"ק" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

והיראה הטהורה מאין סיג; כי הדברים הרעים שהם בגלוי ימנע האדם מעשותם מיראת בני אדם.

והנה הכסף ההוא אינו טהור, כי יש בו סגים; אבל הדברים שהם נסתרים וימנע אדם לעשותם מיראת האל לבדו, היראה ההיא טהורה, כי אין בה סגים.

ואמר: עומדת לעד כי יש מצות שיש להן מקום וזמן; והדברים שהם ביראת יי', הם עומדים לעד, אין להם זמן.

או אמר: עומדת לעד, על כל התורה, שלא צוה האל בה לזמן, אלא עד עולמי עד היא.

ולא כדברי הכופרים הנצרים שאומרים: כי התורה שנתנה בהר סיני היה לה זמן עד עת בא ישו הנצרי, כי עד זמנו היתה גופנית, ומעת שבא הוא צוה להבין אותה רוחנית; ודבריהם דברי רוח תהו והבל.

כי המצות שהם אומרים שהן בדרך משל ולא יובנו כמשמען, הרי האל צוה עליהן בפרוש, ולא על דרך משל.

אם כן שאר המצות לא יבין אדם על דרך משל כי אם כמשמען.

כי אם היו המצות על דרך משל, היו המצות בספק, זה אומר הדבר הנסתר בו כך הוא, וזה אומר כך הוא; והכתוב אומר (דברים ל יא) כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת הוא ממך ולא רחקה הוא.

ואם היו במצות דברים נסתרים ולא יובנו כמשמעם הרי הם נפלאים ורחוקים.

משפטי יהוה אמת צדקו יחדו: כבר פרשנו המשפטים שהם הדינים שבין אדם לחברו, וכלם הם דברי אמת גלוים לעינים, וכלם יחדו צדקו אין באחד מהם עול.

ויש מפרשים הטעם שסמך התורה לשמש להגדיל תועלתה על תועלת השמש; כי יש דברים שהשמש מזיק והתורה מועילה בכל הדברים לפיכך אמר תורת יי' תמימה: שלמה היא, כי בכל דרכי העולם הזה והעולם הבא ימצא האדם תועלת בה.

ואמר: משיבת נפש, כי השמש כשישב האדם לחמו יותר מדאי שמא יחלה חולי מות, כמו שאמר ביונה (ד ח): ותך השמש על ראש יונה ויתעלף; והתורה לא כן, כי היא משיבת נפש לגוף ומתקיים בה.

ופעמים שהשמש יכנס במוחו של אדם וישתגע; והתורה לא כן אלא מחכימת פתי.

וכשישב אדם לשמש הרבה ידאג לחמה; ולא כן פקודי יי' שהם משמחי לב.

והשמש כאשר יסתכל אדם בעצם השמש תכהינה עיניו; ומצות יי' לא כן, כי היא ברה מאירת עינים.

והשמש יכסוהו עננים; ויראת יי' טהורה וזכה, לא יכסנה דבר ולא יסיתרנה.

והשמש מאיר ביום ולא בלילה; ויראת יי' עומדת לעד.