דברים רבה יא ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · דברים רבה · יא · ו · >>




הוסף ביאור

ו. [עריכה]

"וְזֹאת הַבְּרָכָה" הלכה אדם מישראל שעלה לקרות בתורה אין מותר לו לקרות עד שלא יברך. תחלה מברך ואח"כ קורא. ומשה בשעה שזכה לקבל התורה תחלה בירך ואח"כ קרא. אמר ר"א איזו היא הברכה שבירך משה בתורה תחלה: ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר בחר בתורה הזאת וקדשה ורצה בעושיה. ולא אמר בעמליה ולא אמר בהוגיה אלא בעושיה באלו שהן עושין את ד"ת.
בעושיה אדם אומר למדתי חכמה ולא למדתי תורה מה אעשה אני שם אמר הקב"ה לישראל חייכם כל החכמה וכל התורה דבר אחד קל הוא כל מי שמתיירא אותי ועושה ד"ת כל החכמה וכל התורה בלבו. מנין שנאמר (תהלים קיא, י): "ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לכל עושיהם" (שם יט, י) "יראת ה' טהורה עומדת לעד" (איוב כח, כח): "יִרְאַת ה' הִיא חָכְמָה וְגוֹ'":