מ"ג תהלים יט ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים יט · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פקודי יהוה ישרים משמחי לב מצות יהוה ברה מאירת עינים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פִּקּוּדֵי יְהוָה יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב מִצְוַת יְהוָה בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
פִּקּ֘וּדֵ֤י יְהֹוָ֣ה יְ֭שָׁרִים מְשַׂמְּחֵי־לֵ֑ב
  מִצְוַ֥ת יְהֹוָ֥ה בָּ֝רָ֗ה מְאִירַ֥ת עֵינָֽיִם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ברה" - מצהרת תורת עדות פקודי מצות יראת משפטי ששה כנגד ששה סדרי משנה ובין כל שם ושם חמשה תיבות עם השם עצמו כנגד ה' חומשי תורה וחותם בסופן אמת צדקו יחדיו כלם יחד מתוקנים בחסד ואמת

"מחכימת פתי" - נותנת חכמה לפתאים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"פקודי ה'", החלק של המצות הנקראים בשם פקודים, שהם מיוחדים לזכר ע"י דברים אמוניים (כמו המועדים על יצ"מ) או במדות (כמו מצות פריקה וטעינה פאה ומתנות עניים וכדומה), נבדלים מן הפקודים כמוהם שעשו בני אדם עפ"י הסכמתם שאינם ישרים, אבל "פקודי ה' המה ישרים" שנעשו עפ"י היושר והצדק, וגם שפקודי ב"א אינם משמחי לב באשר אין רצוף בם תכלית נכבד שהוא המשמח לב עושהו בידעו התועלת שיגיע מן המעשה, אבל פקודי ה' הם "משמחי לב" עושיהם. - "מצות ה'" החלק המיוחד בשם מצוה שהוא רוב המצות שבתורה, נבדלו ממצות אנשים, שהם הולכים חשכים ואור השכל לא נגה עליהם, אבל "מצות ה' ברה" שכולם יש להם טעמים נכונים להישיר הדעות ולאושר הנפשות, וגם היא "מאירת עינים" שהם החושים, כי ילמדוהו רחמים וחנינה ונדיבות וכל המדות הטובות אשר יעשה וחי בהם בחיי העולם הזה:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מאירת עינים" - אבל המרבה להסתכל באור השמש עיניו כהות

"משמחי לב" - ולא כן השמש כי מכניס דאגה בלב האדם שלא יהיה נלקה ברב חומו

מצודת ציון

"ברה" - מלשון ברור ונקי

<< · מ"ג תהלים · יט · ט · >>