מ"ג תהלים יט יא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונפת צופים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַֽנֶּחֱמָדִ֗ים מִ֭זָּהָב וּמִפַּ֣ז רָ֑ב
וּמְתוּקִ֥ים מִ֝דְּבַ֗שׁ וְנֹ֣פֶת צוּפִֽים׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
וטעם ומתוקים – כי המאכל צריך אליו כל חי טוב ורע. אמר: כי תענוג החכמה יותר מתענוג המאכל המתוק, ואין למעלה מהדבש בעבור היות המאכל תענוג רגע והחכמה לעולם.
גם טעם מתוקים הם מדבש ונופת – למשכילים לבדם לא לכל אדם, על כן גם עבדך ומלת בהם כמו הנחמדים וטעם בשמרם עקב רב, ידעתי כי בשמירתם שכר רב יקבל השומר והנה יועילו בעולם הזה ובבא.רד"ק
ומפז הוא הזהב הטוב הנקי וזהו: רב כמו על כל רב ביתו (אסתר א ח) שהוא גדול בחשיבות ובגדלה.
או יהיה פרוש רב במנין; ויהיה טעם רב על זהב ועל פז, כי בני אדם יתאוו לממון רב זהב ופז.
ויש מפרשים (אבן עזרא וזולתו): פז: אבנים יקרות, והאדם יתאוה אליהן; והמשכילים יתאוו יותר לתורה ולחכמה.
וכן אמר שלמה (משלי ג טו): וכל חפציך לא ישוו בה.
כי הממון הוא בעולם הזה ולא בעולם הבא; והחכמה בעולם הזה ובעולם הבא.
והממון יגזלו אותו או יגנבו אותו מהאדם או יאבד ממנו בים או ביבשה; והחכמה לא תהיה נגזלת ונגנבת, ולא תאבד מבעליה.
והממון אם יתן האדם אותו, או יסחר אותו, לא ישאר בידו מה שיתן; והחכמה אם ילמד אותה לאחר לא תצא מידו אבל יוסיף בחכמה.
הנה כי דברי התורה והחכמה נחמדים למשכילים יותר מזהב ומפז רב.
ומתוקים מדבש ונפת צופים: כי הדבש הוא המאכל שיערב לאדם יותר משאר המאכלים; ואף על פי כן אם יוסיף לאכל ממנו יזיק לו ויקיאנו, והמאכל יועיל לו לפי שעה; ולא כן החכמה, כי כל מה שיוסיף בה תועילנו ותועיל לו לעולם.
ולפי שאמר הנחמדים: ולמי הם נחמדים ומתוקים? למשכילים וליראי יי', לפיכך אמר:מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ונפת" - ענין הזלה כמו נופת תטופנה (שיר השירים ד')
"צופים" - כן יקראו חלות הדבש וכן צוף דבש (משלי י"ז) וכפל דבורו