קטגוריה:שמואל א ל כה
נוסח המקרא
ויהי מהיום ההוא ומעלה וישמה לחק ולמשפט לישראל עד היום הזה
וַיְהִי מֵהַיּוֹם הַהוּא וָמָעְלָה וַיְשִׂמֶהָ לְחֹק וּלְמִשְׁפָּט לְיִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
וַיְהִ֕י מֵהַיּ֥וֹם הַה֖וּא וָמָ֑עְלָה וַיְשִׂמֶ֜הָ לְחֹ֤ק וּלְמִשְׁפָּט֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
וַ/יְהִ֕י מֵֽ/הַ/יּ֥וֹם הַ/ה֖וּא וָ/מָ֑עְלָ/ה וַ/יְשִׂמֶ֜/הָ לְ/חֹ֤ק וּ/לְ/מִשְׁפָּט֙ לְ/יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ד הַ/יּ֥וֹם הַ/זֶּֽה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"עד היום הזה" - רצה לומר עד הזמן שגלו ישראל ולא נתעסקו עוד במלחמה
"ויהי וגו'" - רצה לומר כן הנהיג דוד לעולם ועשה הדבר הזה לחוק ומשפט לישראל
מצודת ציון
"לחק" - לדבר קבוע
"ולמשפט" - למנהג וכפל הדבר במלות שונותמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"ויהי מהיום ההוא ומעלה וישימה לחק ומשפט בישראל". ר"ל כי הנימוס שחוקקים בין העמים אשר אין לו טעם נקרא חק, והדבר שיש לו טעם שכלי נקרא משפט. והנה תקנה זאת שהיושב על הכלים יקח חלק בשוה עם ההולך למלחמה, הוא לפי שטחיותו חק לא משפט, אחר שהוא נעדר הטעם, אולם דוד שבאר טעמו של זה החוק, שיסודו בנוי על מה שמלחמת ישראל ונצחונם אינו ע"י כחם וגבורתם רק ע"י זכותם בהשגחת ה' הלוחם בעדם, עד שכפי זה אין הבדל בין הלוחם ובין היושב על הכלים ומתפלל, הוא שם זה "למשפט" ג"כ "בישראל", שאצל ישראל הוא משפט שכלי לא חק לבד. וחז"ל אמרו בב"ר (מג, ט) א"ר יודן והלאה אין כתיב כאן, אלא ומעלה, שלמד דבר זה מאברהם אבינו שנאמר
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמואל א ל כה.
חוק חלוקת השלל של דוד המלך
(שמואל א ל כד): "וּמִי יִשְׁמַע לָכֶם לַדָּבָר הַזֶּה? כִּי כְּחֵלֶק הַיֹּרֵד בַּמִּלְחָמָה וּכְחֵלֶק הַיֹּשֵׁב עַל הַכֵּלִים, יַחְדָּו יַחֲלֹקוּ"
(שמואל א ל כה): "וַיְהִי מֵהַיּוֹם הַהוּא וָמָעְלָה, וַיְשִׂמֶהָ לְחֹק וּלְמִשְׁפָּט לְיִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַזֶּה"
הפסוקים מתארים חוק שקבע דוד המלך לאחר מלחמתו בעמלקים שפגעו בצקלג: השלל שלקחו הלוחמים צריך להתחלק שווה בשווה בין הלוחמים לבין האנשים שנשארו בעורף לשמור על הכלים, "כי אם לא שמרו הם הכלים לא היה מהאפשר להלוחמים להלחם" ( מצודות ) .
החוק יפה ומתקבל על הדעת, אבל מעלה שאלה של "הפרדת רשויות": המלך בישראל הרי לא אמור לחוקק חוקים - הוא אמור רק לקיים את חוקי התורה, (דברים יז יט): "וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו, לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהָיו, לִשְׁמֹר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לַעֲשֹׂתָם"( פירוט ). באיזו זכות חרג דוד המלך מתפקידו וקבע חוק לדורות?
נראה שדוד לא המציא חוק חדש, אלא רק הזכיר חוק שהיה קיים כבר מהעת העתיקה:
- אברהם אבינו כבר קבע, (בראשית יד כד): "בִּלְעָדַי, רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים, וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא, הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם"- השלל התחלק בין הנערים - שומרי הכלים, לבין האנשים - הלוחמים.
- גם בימי משה רבנו, לאחר מלחמת מדיין, נאמר, (במדבר לא כז): "וְחָצִיתָ אֶת הַמַּלְקוֹחַ בֵּין תֹּפְשֵׂי הַמִּלְחָמָה הַיֹּצְאִים לַצָּבָא וּבֵין כָּל הָעֵדָה".
הדבר נרמז גם בסגנון הפסוק: "מהיום ההוא ומעלה - לא נאמר והלאה אלא ומעלה: כבר הנהיג אברהם בחוק זה" ( רש"י ע"פ בראשית רבה מג ט) . "מהראוי לחלוק עמהם שוה בשוה, כי כן הוא הנהוג מאז, שיהיה כחלק היורד וגו' ויחדיו יחלוקו, מבלי קדימה כלל ליורדי המלחמה" ( מצודות ) .
מקורות ופירושים נוספים
המלחמה ושללה - מן המקרא ועד ימינו / משה דרורי, מכללת שערי משפט .
"עד היום הזה - רצה לומר עד הזמן שגלו ישראל ולא נתעסקו עוד במלחמה" ( מצודות ) .
תגובות
- -- DAIAN SHEM, 2019-09-11 14:52:07
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2019-09-11.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "שמואל א ל כה"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.