מ"ג שמואל א ל כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג שמואל א ל · כו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויבא דוד אל צקלג וישלח מהשלל לזקני יהודה לרעהו לאמר הנה לכם ברכה משלל איבי יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּבֹא דָוִד אֶל צִקְלַג וַיְשַׁלַּח מֵהַשָּׁלָל לְזִקְנֵי יְהוּדָה לְרֵעֵהוּ לֵאמֹר הִנֵּה לָכֶם בְּרָכָה מִשְּׁלַל אֹיְבֵי יְהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּבֹ֤א דָוִד֙ אֶל־צִ֣קְלַ֔ג וַיְשַׁלַּ֧ח מֵהַשָּׁלָ֛ל לְזִקְנֵ֥י יְהוּדָ֖ה לְרֵעֵ֣הוּ לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֤ה לָכֶם֙ בְּרָכָ֔ה מִשְּׁלַ֖ל אֹיְבֵ֥י יְהֹוָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לרעהו" - לאוהביו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

השאלות (כו) מדוע לא שלח מהשלל בשום פעם רק היום הזה?:

"וישלח מהשלל". אחר שבזזו בנגב יהודה ונגב כלב רצה להחזיר הגזלה, ואגב שלח ברכה לכל המקומות לזכרון הנס:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"לרעהו" - לכל רעה ורעה וכן (איוב מב י)בהתפללו בעד רעהו

"ברכה" - מנחה ומתנה כמו (לעיל כה כז) ועתה הברכה