מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
"ויבואו עד נחל הבשור " - שש מאות איש
"
והנותרים עמדו " - כשהגיעו לנחל הבשור היו בהם עייפים ונותרו שם מקצתן
"
אשר פגרו " - אשר נמנעו ואומר אני לשון ארמי הוא תרגום של ונהרסו
"
נגב הכרתי " - לדרום של פלשתים מצינו במקום אחר פלשתים נקראים גוי כרתים (
צפניה ב ה ) יושבי חבל הים גוי כרתים
"
למחרתם " - למודים הם עמלקים ללקות ביום מחר כמו שנאמר (
שמות יז ט ) מחר אנכי נצב וגו' לכך נאמר למחרתם
"את כל הצאן והבקר " - ששבה הגדוד מנגב יהודה ומנגב כלב
"
נהגו " - אנשים מנהיגים והולכים לפני המקנה ההוא להתכבד ולהתהלל זה שלל דוד
"
מהיום ההוא ומעלה " - לא נאמר והלאה אלא ומעלה כבר הנהיג אברהם בחוק זה (
בראשית יד כד ) בלעדי רק אשר אכלו הנערים וגו' הם היושבים על הכלים וחלק האנשים ההולכים במלחמה בבראשית רבה (מג ט)
"
לרעהו " - לאוהביו
"אשר התהלך שם דוד " - שהיו מחבאים אותו מפני שאול
