קטגוריה:שמואל א ל כ
ויקח דוד את כל הצאן והבקר נהגו לפני המקנה ההוא ויאמרו זה שלל דוד.
וַיִּקַּח דָּוִד אֶת כׇּל הַצֹּאן וְהַבָּקָר נָהֲגוּ לִפְנֵי הַמִּקְנֶה הַהוּא וַיֹּאמְרוּ זֶה שְׁלַל דָּוִד.
וַיִּקַּ֣ח דָּוִ֔ד אֶת־כׇּל־הַצֹּ֖אן וְהַבָּקָ֑ר נָהֲג֗וּ לִפְנֵי֙ הַמִּקְנֶ֣ה הַה֔וּא וַיֹּ֣אמְר֔וּ זֶ֖ה שְׁלַ֥ל דָּוִֽד׃
וַיִּקַּ֣ח וַ - ו' החיבור
יִּקַּ֣ח - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/3947
מורפ': HC/Vqw3ms דָּוִ֔ד דָּוִ֔ד - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 1732
מורפ': HNp אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־כָּל כָּל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc־הַצֹּ֖אן הַ - מילית, ה' הידיעה
צֹּ֖אן - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/6629
מורפ': HTd/Ncbsa וְהַבָּקָ֑ר וְ - ו' החיבור
הַ - מילית, ה' הידיעה
בָּקָ֑ר - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/d/1241
מורפ': HC/Td/Ncbsa נָהֲג֗וּ נָהֲג֗וּ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים
צורת יסוד: 5090 a
מורפ': HVqp3cp לִפְנֵי֙ לִ - מילת יחס
פְנֵי֙ - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נסמך
צורת יסוד: l/6440
מורפ': HR/Ncbpc הַמִּקְנֶ֣ה הַ - מילית, ה' הידיעה
מִּקְנֶ֣ה - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/4735
מורפ': HTd/Ncmsa הַה֔וּא הַ - מילית, ה' הידיעה
ה֔וּא - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: d/1931
מורפ': HTd/Pp3ms וַיֹּ֣אמְר֔וּ וַ - ו' החיבור
יֹּ֣אמְר֔וּ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3mp זֶ֖ה זֶ֖ה - כינוי גוף, רומז, זכר, יחיד
צורת יסוד: 2088
מורפ': HPdxms שְׁלַ֥ל שְׁלַ֥ל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 7998
מורפ': HNcmsc דָּוִֽד דָּוִֽד - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 1732
מורפ': HNp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):
וַיִּקַּ֣ח מונח (משרת, דרגא 5) דָּוִ֔ד זקף קטן (מלך, דרגא 2)
אֶת־כָּל־הַצֹּ֖אן טפחא (מלך, דרגא 2)
וְהַבָּקָ֑ר אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
נָהֲג֗וּ רביעי (משנה, דרגא 3)
לִפְנֵי֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
הַמִּקְנֶ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) הַה֔וּא זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וַיֹּ֣אמְר֔וּ מונח, זקף קטן (מלך, דרגא 2)
זֶ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
שְׁלַ֥ל מרכא (משרת, דרגא 5) דָּוִֽד סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיִּקַּח דָּוִד אֶת כָּל הַצֹּאן וְהַבָּקָר, נָהֲגוּ לִפְנֵי אנשי דוד הובילו בתהלוכת נצחון את הַמִּקְנֶה הַהוּא, וַיֹּאמְרוּ אנשי דוד פירסמו את הדבר ש: "זֶה שְׁלַל דָּוִד".
פרשנות מסורתית:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"נהגו לפני המקנה" - רצה לומר מנהיגים לפנות הדרך הלכו לפני המקנה ההוא ובבוא מי מפלשתים ומיהודה לקחת מקנהו אמרו זה שלל דוד רצה לומר אין לכם חלק בזה כי דוד לעצמו שללו ולא בעבור להחזיר לבעליו
"ויקח דוד" - לקח לעצמו כל הצאן ובקר אף מאשר שללו עמלק מבני פלשתים ויהודהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"ויקח דוד". מספר שלא נהגו בו כמי שמציל את שלו מיד בוזז, שכל אחד לוקח בחזרה את שלו (כי באמת כבר היה אחר יאוש, והמציל מן הגייס במקום שלא היה אפשר להציל והיה יאוש בעלים הרי הוא שלו), ואחר שכולם התיאשו מקנינם היה זה אצלם כאילו שללו שלל שלא היה שלהם מעולם, שכל השלל מיוחס אל המלך, ולכן "לקח דוד את כל" "הצאן והבקר" (והיינו מה שמצאו אצלם משלל נגב הכרתי ויהודה, שזה שייך אל המלך), "נהגו" אותו "לפני המקנה ההוא", ר"ל לפני המקנה הנ"ל בכתוב הקודם שהשיבו מה שלקחו מצקלג (שע"ז ירמוז במלת ההוא). "ויאמרו" על כולם "זה שלל דוד", הודיעו כי התיאשו ממקנה קנינם וכבר יצא מרשותם, והוא עתה של דוד המציל, שיעשה בו כחפצו, וזה עשו לכבוד דוד שיחלק בין אנשי המלחמה כמלך המחלק שלל למחנהו:
פרשנות מודרנית:
דפים בקטגוריה "שמואל א ל כ"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.