קטגוריה:שמואל א ל ו

<< | ספר שמואל א • פרק ל' • פסוק ו' | >>

ותצר לדוד מאד כי אמרו העם לסקלו כי מרה נפש כל העם איש על בנו ועל בנתיו ויתחזק דוד ביהוה אלהיו.

וַתֵּצֶר לְדָוִד מְאֹד כִּי אָמְרוּ הָעָם לְסׇקְלוֹ כִּי מָרָה נֶפֶשׁ כׇּל הָעָם אִישׁ עַל בָּנָו וְעַל בְּנֹתָיו וַיִּתְחַזֵּק דָּוִד בַּיהֹוָה אֱלֹהָיו.

המהדורה המוטעמת:

וַתֵּ֨צֶר לְדָוִ֜ד מְאֹ֗ד כִּֽי־אָמְר֤וּ הָעָם֙ לְסׇקְל֔וֹ כִּי־מָ֙רָה֙ נֶ֣פֶשׁ כׇּל־הָעָ֔ם אִ֖ישׁ עַל־בָּנָ֣ו וְעַל־בְּנֹתָ֑יו וַיִּתְחַזֵּ֣ק דָּוִ֔ד בַּיהֹוָ֖ה אֱלֹהָֽיו׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וַתֵּ֨צֶר וַ - ו' החיבור
תֵּ֨צֶר - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, נקבה, יחיד

צורת יסוד: c/3334
מורפ': HC/Vqw3fs לְדָוִ֜ד לְ - מילת יחס
דָוִ֜ד - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: l/1732
מורפ': HR/Np מְאֹ֗ד מְאֹ֗ד - תואר הפועל

צורת יסוד: 3966
מורפ': HD כִּֽי כִּֽי - ו' החיבור

צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC־אָמְר֤וּ אָמְר֤וּ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים

צורת יסוד: 559
מורפ': HVqp3cp הָעָם֙ הָ - מילית, ה' הידיעה
עָם֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/5971 a
מורפ': HTd/Ncmsa לְסָקְל֔וֹ לְ - מילת יחס
סָקְל֔ - פועל, קל, מקור נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: l/5619
מורפ': HR/Vqc/Sp3ms כִּֽי כִּֽי - ו' החיבור

צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC־מָ֨רָה֙ מָ֨רָה֙ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, נקבה, יחיד

צורת יסוד: 4784
מורפ': HVqp3fs נֶ֣פֶשׁ נֶ֣פֶשׁ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 5315
מורפ': HNcbsc כָּל כָּל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc־הָעָ֔ם הָ - מילית, ה' הידיעה
עָ֔ם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/5971 a
מורפ': HTd/Ncmsa אִ֖ישׁ אִ֖ישׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 376
מורפ': HNcmsa עַל עַל - מילת יחס

צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־בנו בנ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 1121 a
מורפ': HNcmsc/Sp3ms בָּנָ֣יו בָּנָ֣י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 1121 a
מורפ': HNcmpc/Sp3ms וְעַל וְ - ו' החיבור
עַל - מילת יחס

צורת יסוד: c/5921 a
מורפ': HC/R־בְּנֹתָ֑יו בְּנֹתָ֑י - שם עצם, נקבה, רבים, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 1323
מורפ': HNcfpc/Sp3ms וַיִּתְחַזֵּ֣ק וַ - ו' החיבור
יִּתְחַזֵּ֣ק - פועל, התפעל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/2388
מורפ': HC/Vtw3ms דָּוִ֔ד דָּוִ֔ד - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 1732
מורפ': HNp בַּיהוָ֖ה בַּ - מילת יחס
יהוָ֖ה - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: b/3068
מורפ': HR/Np אֱלֹהָֽיו אֱלֹהָֽי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 430
מורפ': HNcmpc/Sp3ms׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וַתֵּ֨צֶר קדמא (משרת, דרגא 5) לְדָוִ֜ד גרש (שליש, דרגא 4)

מְאֹ֗ד רביעי (משנה, דרגא 3)

כִּֽי־אָמְר֤וּ מהפך (משרת, דרגא 5) הָעָם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

לְסָקְל֔וֹ זקף קטן (מלך, דרגא 2)

כִּֽי־מָ֨רָה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

נֶ֣פֶשׁ מונח (משרת, דרגא 5) כָּל־הָעָ֔ם זקף קטן (מלך, דרגא 2)

אִ֖ישׁ טפחא (מלך, דרגא 2)

עַל־(בנו) בָּנָ֣יו מונח (משרת, דרגא 5) וְעַל־בְּנֹתָ֑יו אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וַיִּתְחַזֵּ֣ק מונח (משרת, דרגא 5) דָּוִ֔ד זקף קטן (מלך, דרגא 2)

בַּיהוָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)

אֱלֹהָֽיו סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וַתֵּצֶר לְדָוִד מְאֹד כִּי אָמְרוּ רצו (על כך שהפקיר את העיר) הָעָם לְסָקְלוֹ, כִּי מָרָה נֶפֶשׁ כָּל הָעָם אִישׁ עַל בָּנָו וְעַל בְּנֹתָיו. וַיִּתְחַזֵּק דָּוִד בַּיהוָה בכך ששם את ביטחונו בה' אֱלֹהָיו.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות