קטגוריה:שמואל א ל ו

<< · מ"ג שמואל א · ל · ו · >>

כתיב:
ותצר לדוד מאד כי אמרו העם לסקלו כי מרה נפש כל העם איש על בנו ועל בנתיו ויתחזק דוד ביהוה אלהיו.

מנוקד:
וַתֵּצֶר לְדָוִד מְאֹד כִּי אָמְרוּ הָעָם לְסׇקְלוֹ כִּי מָרָה נֶפֶשׁ כׇּל הָעָם אִישׁ עַל בָּנָו וְעַל בְּנֹתָיו וַיִּתְחַזֵּק דָּוִד בַּיהֹוָה אֱלֹהָיו.

עם טעמים:
וַתֵּ֨צֶר לְדָוִ֜ד מְאֹ֗ד כִּֽי־אָמְר֤וּ הָעָם֙ לְסׇקְל֔וֹ כִּי־מָ֙רָה֙ נֶ֣פֶשׁ כׇּל־הָעָ֔ם אִ֖ישׁ עַל־בָּנָ֣ו וְעַל־בְּנֹתָ֑יו וַיִּתְחַזֵּ֣ק דָּוִ֔ד בַּיהֹוָ֖ה אֱלֹהָֽיו׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"לסקלו" - לרגום אותו באבנים 

"ותצר לדוד מאד" - רצה לומר מלבד הצרה שנשבו נשיו כי עוד אמרו העם לסקלו באבנים על שהיה מסבב לרדת למלחמה עם אכיש והיה זה סיבה לשיבואו עמלק ועשו מה שעשו