קטגוריה:שמואל א יח ד

<< | ספר שמואל א • פרק י"ח • פסוק ד' | >>

ויתפשט יהונתן את המעיל אשר עליו ויתנהו לדוד ומדיו ועד חרבו ועד קשתו ועד חגרו.

וַיִּתְפַּשֵּׁט יְהוֹנָתָן אֶת הַמְּעִיל אֲשֶׁר עָלָיו וַיִּתְּנֵהוּ לְדָוִד וּמַדָּיו וְעַד חַרְבּוֹ וְעַד קַשְׁתּוֹ וְעַד חֲגֹרוֹ.

המהדורה המוטעמת:

וַיִּתְפַּשֵּׁ֣ט יְהוֹנָתָ֗ן אֶֽת־הַמְּעִיל֙ אֲשֶׁ֣ר עָלָ֔יו וַֽיִּתְּנֵ֖הוּ לְדָוִ֑ד וּמַדָּ֕יו וְעַד־חַרְבּ֥וֹ וְעַד־קַשְׁתּ֖וֹ וְעַד־חֲגֹרֽוֹ׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וַיִּתְפַּשֵּׁ֣ט וַ - ו' החיבור
יִּתְפַּשֵּׁ֣ט - פועל, התפעל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/6584
מורפ': HC/Vtw3ms יְהוֹנָתָ֗ן יְהוֹנָתָ֗ן - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3083
מורפ': HNp אֶֽת אֶֽת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־הַמְּעִיל֙ הַ - מילית, ה' הידיעה
מְּעִיל֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/4598
מורפ': HTd/Ncmsa אֲשֶׁ֣ר אֲשֶׁ֣ר - מילית, זיקה (ש/אשר)

צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr עָלָ֔יו עָלָ֔י - מילת יחס
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR/Sp3ms וַֽיִּתְּנֵ֖הוּ וַֽ - ו' החיבור
יִּתְּנֵ֖ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
הוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/5414
מורפ': HC/Vqw3ms/Sp3ms לְדָוִ֑ד לְ - מילת יחס
דָוִ֑ד - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: l/1732
מורפ': HR/Np וּמַדָּ֕יו וּ - ו' החיבור
מַדָּ֕י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/4055
מורפ': HC/Ncmpc/Sp3ms וְעַד וְ - ו' החיבור
עַד - מילת יחס

צורת יסוד: c/5704
מורפ': HC/R־חַרְבּ֥וֹ חַרְבּ֥ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 2719
מורפ': HNcfsc/Sp3ms וְעַד וְ - ו' החיבור
עַד - מילת יחס

צורת יסוד: c/5704
מורפ': HC/R־קַשְׁתּ֖וֹ קַשְׁתּ֖ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 7198
מורפ': HNcfsc/Sp3ms וְעַד וְ - ו' החיבור
עַד - מילת יחס

צורת יסוד: c/5704
מורפ': HC/R־חֲגֹרֽוֹ חֲגֹרֽ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 2290 a
מורפ': HNcmsc/Sp3ms׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וַיִּתְפַּשֵּׁ֣ט מונח (משרת, דרגא 5) יְהוֹנָתָ֗ן רביעי (משנה, דרגא 3)

אֶֽת־הַמְּעִיל֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

אֲשֶׁ֣ר מונח (משרת, דרגא 5) עָלָ֔יו זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וַֽיִּתְּנֵ֖הוּ טפחא (מלך, דרגא 2)

לְדָוִ֑ד אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וּמַדָּ֕יו זקף גדול (מלך, דרגא 2)

וְעַד־חַרְבּ֥וֹ מרכא (משרת, דרגא 5) וְעַד־קַשְׁתּ֖וֹ טפחא (מלך, דרגא 2)

וְעַד־חֲגֹרֽוֹ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וַיִּתְפַּשֵּׁט יְהוֹנָתָן אֶת הַמְּעִיל אֲשֶׁר עָלָיו וַיִּתְּנֵהוּ לְדָוִד, וּמַדָּיו וְעַד חַרְבּוֹ וְעַד קַשְׁתּוֹ וְעַד חֲגֹרוֹ החגורה שאליה מחברים את החרב.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות