(עזרא י ח): "וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבוֹא לִשְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים כַּעֲצַת הַשָּׂרִים וְהַזְּקֵנִים - יָחֳרַם כָּל רְכוּשׁוֹ, וְהוּא יִבָּדֵל מִקְּהַל הַגּוֹלָה"

הזקנים הם המועצה הראשית של העם, הסנאט, הסנהדרין . השרים והזקנים של עם ישראל בימי עזרא החליטו לקיים אסיפה כללית של כל בני ישראל, כדי לדון בבעיית נישואי-התערובת. הם קבעו שהאסיפה תתקיים תוך שלושה ימים, "וכל אשר לא יבוא לאסיפה לשלשת הימים ( "לסוף שלושת הימים מעת הכרוז" ) כעצת השרים והזקנים ( "אשר הגבילו זה הזמן" ) יחרם כל רכושו ( "עניין חורבן ואבדון" ), והוא יבדל מ ( "לא יצרפו אותו ל" ) קהל הגולה "בדבר מהדברים" " ( מצודות ) .

מהמילים יחרם כל רכושו אפשר ללמוד, שלשרים ולזקנים ישנה זכות להחרים רכוש של אנשים. מניין מגיעה הזכות הזאת? ואיך היא מתיישבת עם איסור גזל?

רמז לתשובה ניתן למצוא בדברי חכמי התלמוד, שלמדו מפסוקנו את הכלל "הפקר בית דין - הפקר" (בבלי יבמות פט:, לשיטת רבי יצחק. ורבי אלעזר לומד דין זה מפרשת חלוקת הנחלות ביהושע יט) . נשים לב להבדל בין הפעלים: במקרא הפועל הוא החרם ובתלמוד הפועל הוא הפקר. משמעות המילה הפקר היא ביטול הבעלות הפרטית.

כי אם נתבונן במושג הבעלות הפרטית המקובל אצל בני-אדם, נראה שזה מושג שאין לו כל משמעות בעולם ה'פיסיקלי' הטבעי: אין שום דבר הקושר אדם מסוים (או כל בעל-חיים אחר), באופן קבוע ונצחי, לחפץ מסויים או לשטח מסויים. בטבע, מושג ה'בעלות' הוא תמיד זמני וחולף - הוא תלוי בהחזקה פיסית בחפץ, או בריח המוטל על הטריטוריה. ברגע שמפסיקים להחזיק בחפץ, או שהריח מתנדף - חולפת גם ה'בעלות' והחפץ חוזר להיות הפקר. מושג הבעלות הקבועה והנצחית, המקובל בחברה האנושית, הוא מושג התלוי במוסכמות ציבוריות, במנהגים הקובעים מה שייך למי ואיך עוברת בעלות. לפיכך, למנהיגי הציבור ישנה סמכות לבטל את הבעלות הפרטית, ולהכריז שחפץ מסויים חוזר להיות הפקר.

הפקרת רכוש עשויה להיות, במקרים מסויימים, תחליף יעיל להטלת קנס. לדוגמה, כיום החוק מטיל קנס על עסקים הפתוחים בשבת. אלא שהקנס דורש העסקת פקחים בשבת, וזה גם יקר וגם מחלל את השבת. במקום קנס, אפשר לקבוע בחוק שכל הפותח חנות בשבת - כל הרכוש שבחנות נחשב להפקר. המשמעות היא, שכל אדם יכול להיכנס לחנות ולקחת כאוות נפשו בלי שהמדינה תתערב. היתרון בענישה כזאת הוא, שהיא לא דורשת שום התערבות מצד המדינה - לא צריך להעסיק פקחים או לגבות קנסות או כל דבר אחר. המדינה רק מודיעה, שהיא מושכת את ידה מהגנה על הרכוש, ומבחינתה הרכוש נחשב להפקר. עונש כזה עשוי להרתיע הרבה יותר מקנס בגובה קבוע, דווקא משום שהוא לא צפוי: ייתכן שההפסד לבעל העסק יסתכם בכמה ילדים שיקחו "במבה" בלי לשלם, אבל ייתכן גם שתבוא חמולה גדולה מאחד הכפרים הסמוכים ותרוקן חצי חנות...

• הפקר בית דין - הפקר / מנחם צוקר
• הפקר בית דין / מיקרופדיה תלמודית