מלכים ב ז יג: "ויען אחד מעבדיו ויאמר: 'ויקחו נא חמישה מן הסוסים הנשארים אשר נשארו בה, הנם ככל המון ישראל אשר נשארו בה, הנם ככל המון ישראל אשר תמו; ונשלחה, ונראה.'"

ע"פ הפשט נראה שמשמעות המשפט היא (מתעלמים מהאותיות הלא מודגשות): "'ויקחו נא חמישה מן הסוסים הנשארים אשר נשארו בה, הנם ככל המון ישראל אשר נשארו בה, הנם ככל המון ישראל אשר תמו; ונשלחה, ונראה.'" (כלומר: 'אל תחשוש לשלוח חמישה מהסוסים הנשארים אשר נשארו בעיר, אין לך מה להפסיד, כי ממילא בסוף גם הם ימותו ברעב ככל המון ישראל אשר תמו').

לפי זה יש 7 מילים מיותרות (המילים הלא מודגשות). ניתן להסביר את התופעה בכמה דרכים:

1. יש עוד מקום בתנ"ך שבו יש רצף בן 7 מילים החוזר פעמיים ברציפות, וגם שם נראה שזה מיותר: יחזקאל מ ז-ט: " וסף השער מאצל אולם השער, מהבית קנה אחד. וימד את אולם השער מהבית קנה אחד. וימד את אולם השער שמונה אמות, ואיליו שתיים אמות; ואולם השער מהבית." ייתכן שבשני המקרים נפלה טעות בהעתקה: אולי בימיהם היו שורות קצרות (בנות 7 מילים בערך), ואחד המעתיקים העתיק שורה אחת פעמיים.

2. יש עוד שאלה: למה העבד הציע לשלוח "5 מן הסוסים הנשארים", ובסוף שלחו רק "2 רכב סוסים"? - ייתכן שהסוסים מתו תוך כדי דיבורו: הוא אמר ' ויקחו נא חמישה מן הסוסים הנשארים ' ואז מת אחד מהם, והוא אמר ' אשר נשארו בה ' (כלומר: טוב, קחו את הארבעה שנשארו) ואז עוד אחד מת, והוא אמר בצער ' הנם ככל המון ישראל אשר נשארו בה ' (כלומר: אני רואה שגם הסוסים רעבים, כמו כל המון ישראל שנשארו בעיר) – ואז עוד אחד מת, והוא אמר ' הנם ככל המון ישראל אשר תמו ', ונשארו בדיוק שניים.

3. לסבול מרעב גרוע יותר מלמות, כמו שנאמר "טובים היו חללי חרב מחללי רעב". לפי זה אומר העבד: "'ויקחו נא 5 מן הסוסים הנשארים:' 'אשר נשארו בה – הנם ככל המון ישראל אשר נשארו בה'. 'הנם ככל המון ישראל אשר תמו – ונשלחה ונראה'." כלומר:

• אם הסוסים יישארו בעיר – הם יהיו כמו כל המון ישראל אשר נשארו בה, ויסבלו מרעב.
• אבל אם נשלח אותם – במקרה הגרוע ביותר יהרגו אותם, ואז הם יהיו כמו כל המון ישראל אשר תמו ומתו כבר, ומצבם יהיה טוב יותר. (ראו מצודת-דוד) .