ביאור:מלכים ב ז א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



(מלכים ב ז א): "וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע שִׁמְעוּ דְּבַר יְהוָה, "כֹּה אָמַר יְהוָה כָּעֵת מָחָר סְאָה סֹלֶת בְּשֶׁקֶל וְסָאתַיִם שְׂעֹרִים בְּשֶׁקֶל בְּשַׁעַר שֹׁמְרוֹן"."

שמעו דבר ה'[עריכה]

בפשטות נראה שאלישע אמר את הנבואה הזו במעמד המלך שאמר בסוף הפרק הקודם שהוא מיואש מישועה. ובאותו מעמד התגלה לאלישע בנבואה שמחר וכו'.

וזהו שאמר שמעו דבר ה', אתם העומדים לפני שהם הזקנים והמלך ושלישו.

וסאתיים שעורים בשקל בשער שומרון[עריכה]

מדוע "בשער שומרון" ולא "בחוצות שומרון"? ("חוצות" הוא המושג התנ"כי ל"שוק").

השער היה מרכז השלטון והחיים הציבוריים. ייתכן שבאותו זמן, השלטון הפעיל פיקוח על מחירי התבואה, ולכן מחיר התבואה נקבע ב"שער" ולא בשוק.

וייתכן שמכאן באה המילה "שער", בלשון התלמוד ובלשון ימינו, שמשמעה "מחיר רשמי", כמו ב(משנה בבא מציעא ה ז): "אין פוסקין על הפרות עד שיצא השער", וכמו ב"שער הדולר" (אך ייתכן שה"שער" ההוא הוא מלשון "השערה", שמשערים מהו ערכו של הפרי או הדולר).