קטגוריה:מיכה ז ג
על הרע כפים להיטיב השר שאל והשפט בשלום והגדול דבר הות נפשו הוא ויעבתוה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
עַל הָרַע כַּפַּיִם לְהֵיטִיב הַשַּׂר שֹׁאֵל וְהַשֹּׁפֵט בַּשִּׁלּוּם וְהַגָּדוֹל דֹּבֵר הַוַּת נַפְשׁוֹ הוּא וַיְעַבְּתוּהָ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
עַל־הָרַ֤ע כַּפַּ֙יִם֙ לְהֵיטִ֔יב הַשַּׂ֣ר שֹׁאֵ֔ל וְהַשֹּׁפֵ֖ט בַּשִּׁלּ֑וּם וְהַגָּד֗וֹל דֹּבֵ֨ר הַוַּ֥ת נַפְשׁ֛וֹ ה֖וּא וַֽיְעַבְּתֽוּהָ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
עַל־הָ/רַ֤ע כַּפַּ֙יִם֙ לְ/הֵיטִ֔יב הַ/שַּׂ֣ר שֹׁאֵ֔ל וְ/הַ/שֹּׁפֵ֖ט בַּ/שִּׁלּ֑וּם וְ/הַ/גָּד֗וֹל דֹּבֵ֨ר הַוַּ֥ת נַפְשׁ֛/וֹ ה֖וּא וַֽ/יְעַבְּתֽוּ/הָ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום יונתן (כל הפרק)
רש"י
"השר שואל" - שוחד
"והשופט" - הדן את הדין גם הוא בשילום אומר לשופט חבירו כשהוא גזלן ומחויב בדין שלם לי גמולי בזה ואני אזכה אותך בדין אחר
"והגדול דובר הות נפשו" - המלך או הנשיא אומר בדין רצון נפשו הות נפשו דבר ההוה לרצונו ולנפשו כמו (ירמיהו טו) אין נפשי אל העם הזה וכן ת"י תחמודי נפשיה
"ויעבתוה" - עשאוה קליעה של חטא בין שלשתן כעבותות העגלה חטאה שהעבות משולשת היא כך מצאתי בתרגום ירושלמי עבדנוה כקליעה דחוביןמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"הרע כפים", הרע שנעשה בכפים, ויל"פ רע כפים תואר לאיש רע כפים הפך מנקי כפים:
"בשלום", נרדף עם שוחד, כמו ורודפי שלמונים לפי' המפרשים:
"הות". מענין שבר:
"ויעבתוה". יעשו עבות שהיא משלשה מיתרים כמ"ש חז"ל, ר"ל יחזקוה:
כשכל הרשויות משתפות פעולה לרעה
הפרדת הרשויות היא עיקרון שלטוני לפיו יש לפצל את סמכויות השלטון לרשויות נפרדות אחדות המאזנות ובולמות אחת את השנייה, וזאת במטרה למנוע מגורם יחיד במדינה כוח מוחלט (ראו הפרדת הרשויות / ויקיפדיה ). אולם, לפעמים השחיתות השלטונית היא כה גדולה, עד שגם הפרדת רשויות לא עוזרת:
(מיכה ז ג): "עַל הָרַע כַּפַּיִם לְהֵיטִיב, הַשַּׂר שֹׁאֵל, וְהַשֹּׁפֵט בַּשִּׁלּוּם, וְהַגָּדוֹל דֹּבֵר הַוַּת נַפְשׁוֹ הוּא, וַיְעַבְּתוּהָ"
על עשיית הרע , כל הרשויות משלבות ידיים ( כפיים ), כדי להיטיב , להציג את הרע כאילו הוא טוב:
- השר - המייצג את הרשות המבצעת - שואל - מבקש שוחד,
- והשופט - המייצג את הרשות השופטת - עובד - בשילום - תמורת תשלום,
- והגדול - כנראה הכהן הגדול, האחראי על הוראת התורה, מייצג את הרשות המחוקקת - דובר הוות נפשו הוא - מדבר על חוקים כאוות נפשו;
ושלושתם יחד ויעבתוה - כמו חבל עבות המורכב משלושה חוטים, כך שלושת הרשויות יוצרות "חבל" עבה של שחיתות.
כך היה גם בימי ירמיהו, ירמיהו ב ח: " "הכהנים לא אמרו איה ה', ותפשי התורה לא ידעוני, והרעים פשעו בי, והנביאים נבאו בבעל, ואחרי לא יועלו הלכו" ".
במצב זה, אין על מי לסמוך - רק על ה', (מיכה ז ז): "ואני בה' אצפה, אוחילה לאלהי ישעי, ישמעני אלהי"; כמו שאמר ישעיהו, בן דורו של מיכה, כל שלושת הרשויות צריכות להיות קשורות אל ה', (ישעיהו לג כב): "כי ה' שפטנו , ה' מחקקנו , ה' מלכנו - הוא יושיענו"; וכמו שאמר שלמה, (משלי ח טו): "בי מלכים ימלכו , ורוזנים יחקקו צדק; בי שרים ישרו , ונדיבים כל שפטי צדק"( פירוט ).
מקורות ופירושים נוספים
שאל = א. ביקש מידע; ב. ביקש חפץ לזמן מוגבל; ג. ביקש בקשה כללית . השר שואל =
1. מבקש מידע - כלומר חוקר: " "הגם שתראה שהשר והשופט שואל על הרע כפים, דהיינו ששואל וחוקר ודורש על הרע שנעשה בכפים, בל תחשוב ששואל ע"ז כדי לעשות משפט ולהעניש את עושה הרע, רק שואל כדי להיטיב את הרע בשילום, ר"ל ע"י שישלם לו שוחד וע"י התשלומין שיקבל מאת עושה רע ייטיב עם עושה הרע ולא יענישהו" " ( מלבי"ם ) .
2. מבקש שוחד - כפי שפירשנו למעלה ( רש"י ) .
" "על הרע כפים להטיב - על שכר הרעת כפיכם אתם מקוים שיטיב לכם?! השר שואל - שוחד, והשופט - הדן את הדין - גם הוא בשילום , אומר לשופט חבירו כשהוא גזלן ומחויב בדין שלם לי גמולי בזה ואני אזכה אותך בדין אחר; והגדול דובר הות נפשו - המלך או הנשיא אומר בדין רצון נפשו. הות נפשו - דבר ההוה לרצונו ולנפשו, כמו (ירמיהו טו) "אין נפשי אל העם הזה" וכן ת"י "תחמודי נפשיה". ויעבתוה - עשאוה קליעה של חטא בין שלשתן, כעבותות העגלה חטאה, שהעבות משולשת היא; כך מצאתי בתרגום ירושלמי: עבדנוה כקליעה דחובין" " ( רש"י ) .
" "סדר הכתוב, "על הרע כפים השר שואל והשופט להיטיב בשלום",... והנה השר היה ממונה ליסר עושה עול, והשופט היה ממונה לעיין בדינו כפי המשפט, ושניהם השר והשופט קבלו תשלומין, והיטיבו עם עושה הרעה, ועוד היה עליהם הגדול שהוא הראש על כולם והמופלא שבסנהדרין וכשלא מצאו משפט אצל השר והשופט הלכו אל הגדול "והגדול דובר הות נפשו הוא (להיטיב בשלום)" ר"ל שהגדול רוצה ג"כ לקחת שוחד, לכן הוא דובר שהרע הזה הוא הות נפשו של עושה הרע. ר"ל שראוי להמית אותו ושתבא הוות ושבר על נפשו, אבל רק דובר כן, ור"ל השר והשופט שואל, והגדול דובר הוות נפשו הוא, וכ"ז להיטיב בשלום, בין שאלת ודרישת השר והשופט ובין מה שהגדול דובר ומחליט שהרע כפים ראוי להוות ושבר, כ"ז רק כדי שישלמו להם שוחד שע"י ייטיבו את הרע, ובזה "ויעבתוה", שאז יסכימו השלשה שהם השר והשופט והגדול להיטיב את הרע, ויעשו עבות שאין עבות פחות משלשה כמ"ש חז"ל, ר"ל אז יעשו פסק דין בכל תוקף בחוט המשולש אשר לא ינתק לאשר הדבר בחוזק שאין מגיע עונש לעושה הרע:" " " "הרע כפים", הרע שנעשה בכפים, ויל"פ רע כפים תואר לאיש רע כפים הפך מנקי כפים: "בשלום", נרדף עם שוחד, כמו ורודפי שלמונים לפי' המפרשים: "הות". מענין שבר: "ויעבתוה". יעשו עבות שהיא משלשה מיתרים כמ"ש חז"ל, ר"ל יחזקוה:" " (מלבי"ם) .
מאמרים נוספים מתוצאות החיפוש ב גוגל
- בשבילי התנ"ך : על הרע כפים להיטיב - הרע מקור וכן הטיב אמר יתנו דעתם על הרע אשר בכפיהם להטיבו ולחזקו וזה דרך צחות לומר לשון על הפכו לענין אחד, וכן כי ייטיב אל אבי את הרע עליך וכן ההיטב ... ( cache )
- בניו של שמואל באגדת חז"ל : לבעיית הנחלת משרות מאבות לבניהם בהנהגת ... : לא דא היא דנבייא מקנתר לן " על הרע כפים להיטיב השר שאל והשפט בשלוםוגו'" (מיכה ז' 3)... " השר שאל" היכן הוא השוחד ליקח. "והשפט בשלום" שלם לי ואשלם לך וכו' 30. הדרשה הזאת ... ( cache )
- משה, אהרן ומרים : 21 אפריל 2004 ... על הרע כפים להיטיב , השר שואל והשופט בשלום והגדול דובר הות נפשו הוא, ויעבתוה! טובם כחדק ישר ממסוכה, יום מצפיך פקדתך באה, עתה תהיה מבוכתם." ... ( cache )
- מרכז ישיבות בני עקיבא - הוויה פעילה וקיומית במקרא - פירושו הלשוני של שם הֲ´ : ... על איש" - תביאו עליו הוות, ופעם אחת במיכה, ז', ג - " הות נפשו הוא ויעבתוה " - תאוות נפשו) שהן הוויות שליליות-פעילות, שמתגלות בצורה של רוח רעה שבלב האדם, או צרה שנופלת עליו. ( cache )
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-04-01.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "מיכה ז ג"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.