הֵן כָּל חֲבֵרָיו כל עובדי הפסל יֵבֹשׁוּ, וְחָרָשִׁים עושי הפסליםהֵמָּה מֵאָדָם הם יבושו כי יבינו שעושי הפסלים הם בעצם בני אדם, יִתְקַבְּצוּ כֻלָּם יַעֲמֹדוּ יִפְחֲדוּ יֵבֹשׁוּ יָחַד.
עם טעמים:
הֵ֤ן כׇּל־חֲבֵרָיו֙ יֵבֹ֔שׁוּ וְחָרָשִׁ֥ים הֵ֖מָּה מֵאָדָ֑ם יִֽתְקַבְּצ֤וּ כֻלָּם֙ יַעֲמֹ֔דוּ יִפְחֲד֖וּ יֵבֹ֥שׁוּ יָֽחַד׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
"הן כל חביריו" - של אותו יוצר ונוסך פסילים המתחברים אליו לעבוד את יצירתו ונסכו יבושו
"וחרשים המה" - אותם יוצרים ונוסכים מבני אדם הם קל וחומר ליצירתם שהיא הבל
"הן", עתה ידבר על הכת הג' שנמצא ביניהם, שהיו אומרים שבאמת הפסל עצמו אינו כלום, רק שכונת הפועל את הדמות, שעושהו בשעה ידועה ויכוין ויעשה בעת עשייתו כונות ומעשים ידועים ואח"כ יתחברו אצלו חבורת אנשים ויגבילו על ידו מעשיהם וכונתם לכח מיוחד מן הצורות העליונות וכוכביהם ויזכרו ויפחדו אז מן הכחות העליונות האלה, זה יפעול בעליונים שיריקו עליהם ברכה, לא מצד הפסל רק מצד כונת האנשים, כמו שנמצא גם בקדושה שהפועל בכונה ימשיך קדושה על פועלו, לעומת זה אמר, מה יועילו לכם המעשים האלה, "הן כל חבריו יבשו" ההתחברות אצלו להגביל כונתם אל העליונים לא יועיל, וגם "וחרשים" שפעלו אותו איך יוכלו לפעול בפעולתם לעורר ע"י כחות עליונים הלא "המה מאדם" ומה יפעלו פעולות אדם ומחשבותיו בכוכבי מעל, והראיה כי אם "יתקבצו כלם" בין החרשים בין החברים אליו, "ויעמדו" לעומת הפסל, אז "יפחדו יבשו יחד", ר"ל שהגם שיכונו א"ע לפחוד שיפחדו אז לעומת הפסל, מהכוכבים, מ"מ יבושו ג"כ, כי יראו שהבל מעשיהם:
