קטגוריה:ישעיהו ל כח
ורוחו כנחל שוטף עד צואר יחצה להנפה גוים בנפת שוא ורסן מתעה על לחיי עמים.
וְרוּחוֹ כְּנַחַל שׁוֹטֵף עַד צַוָּאר יֶחֱצֶה לַהֲנָפָה גוֹיִם בְּנָפַת שָׁוְא וְרֶסֶן מַתְעֶה עַל לְחָיֵי עַמִּים.
וְרוּח֞וֹ כְּנַ֤חַל שׁוֹטֵף֙ עַד־צַוָּ֣אר יֶחֱצֶ֔ה לַהֲנָפָ֥ה גוֹיִ֖ם בְּנָ֣פַת שָׁ֑וְא וְרֶ֣סֶן מַתְעֶ֔ה עַ֖ל לְחָיֵ֥י עַמִּֽים׃
וְרוּח֞וֹ וְ - ו' החיבור
רוּח֞ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/7307
מורפ': HC/Ncbsc/Sp3ms כְּנַ֤חַל כְּ - מילת יחס
נַ֤חַל - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: k/5158 a
מורפ': HR/Ncmsa שׁוֹטֵף֙ שׁוֹטֵף֙ - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 7857
מורפ': HVqrmsa עַד עַד - מילת יחס
צורת יסוד: 5704
מורפ': HR־צַוָּ֣אר צַוָּ֣אר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 6677 a
מורפ': HNcmsa יֶֽחֱצֶ֔ה יֶֽחֱצֶ֔ה - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 2673
מורפ': HVqi3ms לַהֲנָפָ֥ה לַ - מילת יחס
הֲנָפָ֥ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: l/5130 b
מורפ': HR/Ncfsa גוֹיִ֖ם גוֹיִ֖ם - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 1471 a
מורפ': HNcmpa בְּנָ֣פַת בְּ - מילת יחס
נָ֣פַת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: b/5299 a
מורפ': HR/Ncfsc שָׁ֑וְא שָׁ֑וְא - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 7723
מורפ': HNcmsa וְרֶ֣סֶן וְ - ו' החיבור
רֶ֣סֶן - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/7448
מורפ': HC/Ncmsa מַתְעֶ֔ה מַתְעֶ֔ה - פועל, הפעיל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 8582
מורפ': HVhrmsa עַ֖ל עַ֖ל - מילת יחס
צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR לְחָיֵ֥י לְחָיֵ֥י - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נסמך
צורת יסוד: 3895
מורפ': HNcbpc עַמִּֽים עַמִּֽים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 5971 a
מורפ': HNcmpa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְרוּח֞וֹ גרשיים (שליש, דרגא 4)
כְּנַ֤חַל מהפך (משרת, דרגא 5) שׁוֹטֵף֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
עַד־צַוָּ֣אר מונח (משרת, דרגא 5) יֶֽחֱצֶ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)
לַהֲנָפָ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) גוֹיִ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)
בְּנָ֣פַת מונח (משרת, דרגא 5) שָׁ֑וְא אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְרֶ֣סֶן מונח (משרת, דרגא 5) מַתְעֶ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)
עַ֖ל טפחא (מלך, דרגא 2)
לְחָיֵ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) עַמִּֽים סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְרוּחוֹ נשימתו של ה' כְּנַחַל שׁוֹטֵף, עַד צַוָּאר שהעובר בנחל זה - המים מגיעים לו עד הצואר יֶחֱצֶה, לַהֲנָפָה גוֹיִם בְּנָפַת שָׁוְא בנפה שהכל עובר דרכה. כך ה' ינפה את הגויים וכולם יפלו וימותו, כולל הגיבורים, וְרֶסֶן מַתְעֶה וה' ישים רסן (שאמור לכוון את הבהמה אך זהו רסן עקום המטעה אותה) עַל לְחָיֵי עַמִּים.
פרשנות מסורתית:
רש"י
"להנפה" - להניף (אווני"ר בלע"ז)
"בנפת שוא" - לא להועיל להם והם סבורים להועיל
"ורסן" - פרומביא (פרינ"ק בלע"ז)מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ורוחו" - ענין דבור הבאה בהפחת הרוח
"שוטף" - ענין מהירות ההלוך
"יחצה" - ענין חלוקה כמו ותחץ לארבע רוחות השמים (דנייאל יא)
"להנפה" - להוליך ולהביא ולפזרה בתוך הנפה והוא כעין כברה ובדרז"ל ונפה שמוציאה את הקמח (אבות פ"ה)
"שוא" - ר"ל רעה
"ורסן" - הוא מה שמוליכין הבהמה ע"י כמו במתג ורסן (תהלים לב)
"מתעה" - מלשון תועה
"לחיי" - הוא המקום שאצל העין
מצודת דוד
"ורסן מתעה" - כי הרסן ההושם על לחיי הבהמה מיישרה להוליכה בדרך הישר לבל תתע אבל הרסן שישים האל על לחיי העמים ההם להוליכם לירושלים הרסן הזה יתעה אותם כי ילכו לאבדון ר"ל המקום יתן בלבבם ללכת לירושלים לרע להם
"להנפה גוים" - רוח ה' דבר להניף העמים אשר במחנה אשור בנפת שוא כי הנפה היפה עשויה לברר הבר מן התבן אבל הנפה הרעה שנקביה גסות אין בה תועלת כי הכל נופל דרך הנקבים וכן מחנה אשור ינפו בנפת שוא כי כולם יכלו ולא ישאר שארית
"ורוחו" - רוח פיו הוא כנחל השוטף בחזקה המגיע עד הצואר ושמה יחלקו את הגוף להיות מה ממעל למים ומה במים ור"ל כמו שיש סכנה במים הבאים ושוטפים בשעור זה כן יסתכנו מחנה אשור ויפלומלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"להנפה בנפת". מענין שלשת הנפת, יפה נוף. והנפה, הפעיל להוניפם בנוף ואקלים שוא.
"וגוים", הם אלה שהביא להושיב שם.
"ועמים", הם חיל סנחריב כנ"ל (א' ד'):
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ישעיהו ל כח"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.