קטגוריה:ישעיהו א ג
ידע שור קנהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן.
יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן.
יָדַ֥ע שׁוֹר֙ קֹנֵ֔הוּ וַחֲמ֖וֹר אֵב֣וּס בְּעָלָ֑יו יִשְׂרָאֵל֙ לֹ֣א יָדַ֔ע עַמִּ֖י לֹ֥א הִתְבּוֹנָֽן׃
יָדַ֥ע יָדַ֥ע - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 3045
מורפ': HVqp3ms שׁוֹר֙ שׁוֹר֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 7794
מורפ': HNcmsa קֹנֵ֔הוּ קֹנֵ֔ - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נסמך
הוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 7069
מורפ': HVqrmsc/Sp3ms וַחֲמ֖וֹר וַ - ו' החיבור
חֲמ֖וֹר - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/2543
מורפ': HC/Ncbsa אֵב֣וּס אֵב֣וּס - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 18
מורפ': HNcmsc בְּעָלָ֑יו בְּעָלָ֑י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1167
מורפ': HNcmpc/Sp3ms יִשְׂרָאֵל֙ יִשְׂרָאֵל֙ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3478
מורפ': HNp לֹ֣א לֹ֣א - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn יָדַ֔ע יָדַ֔ע - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 3045
מורפ': HVqp3ms עַמִּ֖י עַמִּ֖ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 5971 a
מורפ': HNcmsc/Sp1cs לֹ֥א לֹ֥א - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn הִתְבּוֹנָֽן הִתְבּוֹנָֽן - פועל, התפולל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 995
מורפ': HVrp3ms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
יָדַ֥ע מרכא (משרת, דרגא 5) שׁוֹר֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
קֹנֵ֔הוּ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וַחֲמ֖וֹר טפחא (מלך, דרגא 2)
אֵב֣וּס מונח (משרת, דרגא 5) בְּעָלָ֑יו אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
יִשְׂרָאֵל֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
לֹ֣א מונח (משרת, דרגא 5) יָדַ֔ע זקף קטן (מלך, דרגא 2)
עַמִּ֖י טפחא (מלך, דרגא 2)
לֹ֥א מרכא (משרת, דרגא 5) הִתְבּוֹנָֽן סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ את אדוניו וַחֲמוֹר אֵבוּס מכיר את אבוס (הכלי שנותנים בו מאכל לבהמות) בְּעָלָיו - יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע לא הכיר בה' המספק לו את צרכיו, עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן.
פרשנות מסורתית:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"אבוס" - הוא המקום המיוחד למאכל הבהמות וכן אם ילין על אבוסך (איוב לט)
מצודת דוד
"עמי" - עם שהמה עמי ואני בעזרתם עכ"ז לא יתבוננו לדעת מה טוב להם כי הלא בשמעם טוב הארץ יאכלו ואינם אפילו כחמור הזה המכיר בטובה
"לא ידע" - לא אבו לדעת אותי להיות נשמעין לי
"ידע שור" - הלא אף השור יודע ומכיר את בעליו אשר קנהו ונשמע הוא אליו והחמור הזה עם שהוא סכל ביותר עכ"ז יודע הוא מקום האבוס של בעליו והולך שמה להנאתומלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- ב) (ע"כ דברי ה' אל השמים והארץ, מעתה יתחיל הנביא את דבריו וימשוך הענין עד פסוק י'):
ביאור המילות
הערות
ב במראה הלטושה הזאת נביט בה כמה דברים.
- א] בטבע האדם ומדותיו, כי הגם שכל מוהר ומתן שיתן האב לבנו, כאין נחשב נגד הטובה העקרית שסבב לו שהביאו אל המציאות ואמנו וגדלו מכל מקום ראינו טבע האדם, כי יגדל אצלו אהבת הוריו עת יוסיפו להעניקו רכוש ועושר ורוממוהו מכל אחיו, משאם לא יטיבו לו באלה, כמאמר רחל ולאה (בראשית ל"א ט"ו) הלא נכריות נחשבנו לו,
- ב] הציור הזה ימצא קן לו בקרב איש ולב עמוק גם בהכרת הטובה וההודאה אשר חייב לבוראו יוצרו אביו קונהו. כי כל אשר הוסיף להיטיב עמו בהטבה פרטית נתחייב לעומתו עבודה פרטית, כי בעבור זה נצטוה ישראל מצות יתרות על ב"נ, ובני אהרן על אחיהם בני ישראל, והכ"ג על אחיו הכהנים, כמ"ש בחה"ל שער העבודה, וכל זה קלע למטרה במ"ש בנים גדלתי ורוממתי,
- ג] יען שנפש האדם כוללת כל מעשי בראשית, ובכנפיה צרורות כל הכחות המפוזרות בכל החי מכל בשר למיניהם, כחותיהם והפוכי כחותיהם בארח נשגב ובדרך כללי, לכן כל כח אשר נמצאהו בנפש אחד הבעלי חיים, בהכרח כי נמצא הכח הזה ביתר שאת וביתר עז בנפש האדם, ואם נראה האדם מתעלם מדלות הכח הזה ממקורות נפשו, להזיל מים ממעינותיה, הנה חטא ואשם על נפשו, לכן חפש הנביא וימצא שני מיני הכרות האלה שכלל במ"ש בנים גדלתי ורוממתי בנפש השור והחמור, ויוכיח את עמו איך ישראל לא ידע? ובזה מלבד אשר חלפו חק הנמוסי והשכלי להשיב הודאה ליולדיו וטובה למטיביו, פרעו גם משפט הטבעי, אחרי מצאנוהו שתול בטבע החיים וכח נפשותיהם:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ישעיהו א ג"
קטגוריה זו מכילה את 21 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 21 דפים.