קטגוריה:יחזקאל כט טז
ולא יהיה עוד לבית ישראל למבטח מזכיר עון בפנותם אחריהם וידעו כי אני אדני יהוה.
וְלֹא יִהְיֶה עוֹד לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְמִבְטָח מַזְכִּיר עָוֺן בִּפְנוֹתָם אַחֲרֵיהֶם וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי אֲדֹנָי יֱהֹוִה.
וְלֹ֣א יִֽהְיֶה־עוֹד֩ לְבֵ֨ית יִשְׂרָאֵ֤ל לְמִבְטָח֙ מַזְכִּ֣יר עָוֺ֔ן בִּפְנוֹתָ֖ם אַחֲרֵיהֶ֑ם וְיָ֣דְע֔וּ כִּ֥י אֲנִ֖י אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃
וְלֹ֣א וְ - ו' החיבור
לֹ֣א - מילית, שלילה
צורת יסוד: c/3808
מורפ': HC/Tn יִֽהְיֶה יִֽהְיֶה - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1961
מורפ': HVqi3ms־עוֹד֩ עוֹד֩ - תואר הפועל
צורת יסוד: 5750
מורפ': HD לְבֵ֨ית לְ - מילת יחס
בֵ֨ית - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: l/1004 b
מורפ': HR/Ncmsc יִשְׂרָאֵ֤ל יִשְׂרָאֵ֤ל - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3478
מורפ': HNp לְמִבְטָח֙ לְ - מילת יחס
מִבְטָח֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: l/4009
מורפ': HR/Ncmsa מַזְכִּ֣יר מַזְכִּ֣יר - פועל, הפעיל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2142
מורפ': HVhrmsa עָוֺ֔ן עָוֺ֔ן - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 5771
מורפ': HNcbsa בִּפְנוֹתָ֖ם בִּ - מילת יחס
פְנוֹתָ֖ - פועל, קל, מקור נסמך
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: b/6437
מורפ': HR/Vqc/Sp3mp אַחֲרֵיהֶ֑ם אַחֲרֵי - מילת יחס
הֶ֑ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: 310 a
מורפ': HR/Sp3mp וְיָ֣דְע֔וּ וְ - ו' החיבור
יָ֣דְע֔וּ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, משותף, רבים
צורת יסוד: c/3045
מורפ': HC/Vqq3cp כִּ֥י כִּ֥י - ו' החיבור
צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC אֲנִ֖י אֲנִ֖י - כינוי גוף, אישי, גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 589
מורפ': HPp1cs אֲדֹנָ֥י אֲדֹנָ֥ - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 136
מורפ': HNcmpc/Sp1cs יְהוִֽה יְהוִֽה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3069
מורפ': HNp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְלֹ֣א מונח (משרת, דרגא 5) יִֽהְיֶה־עוֹד֩ תלישא קטנה (משרת, דרגא 5) לְבֵ֨ית קדמא (משרת, דרגא 5) יִשְׂרָאֵ֤ל מהפך (משרת, דרגא 5) לְמִבְטָח֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
מַזְכִּ֣יר מונח (משרת, דרגא 5) עָוֺ֔ן זקף קטן (מלך, דרגא 2)
בִּפְנוֹתָ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)
אַחֲרֵיהֶ֑ם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְיָ֣דְע֔וּ מונח, זקף קטן (מלך, דרגא 2)
כִּ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) אֲנִ֖י טפחא (מלך, דרגא 2)
אֲדֹנָ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) יְהוִֽה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְלֹא יִהְיֶה עוֹד העם המצרי לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְמִבְטָח למשען מַזְכִּיר עָוֺן שגורם לכך שה' יזכר בעוונות ישראל בִּפְנוֹתָם אַחֲרֵיהֶם בעוון שישראל נשענו על מצרים, וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי אֲדֹנָי יְהוִה.
פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"בפנותם" - מלשון הפנה וסבוב
מצודת דוד
"וידעו" - אז ידעו הכל שאני ה' והכל בידי
"למבטח וגו'" - לבטחון המזכיר עון ישראל במה שהם פונים אחריהם ואינם בוטחים בה'
"ולא יהיה עוד" - מעתה לא יבטחו בו ישראל כי לא יהיה לאל ידו להיות לעזרמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- ב) "כדי שלא יהיה לבית ישראל למבטח", שלא יבטחו עוד על מצרים שהמבטח הזה "מזכיר עון", ע"י שהם פונים אחריהם ולומדים מעשיהם ומסירים לבם מה', והתכלית הג' "וידעו כי אני ה'" שעי"כ יכור אלהותו שעושה עם מלכי הארץ כרצונו:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • בייס-הספר • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "יחזקאל כט טז"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.