ויקרא רבה כז ג
ג. [ עריכה ]
ר' יעקב בר זבדי פתח:
(יחזקאל כט, טז): "וְלֹא יִהְיֶה עוֹד לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְמִבְטָח מַזְכִּיר עָוֹן"
- וכתיב (ישעיה ו, ב) : "שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף".
- "בִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף" לקילוס.
- "בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו" שלא להביט בשכינה.
- "וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו" שלא יראו פני שכינה.
דכתיב (יחזקאל א, ז): "וכף רגליהם ככף רגל עגל" וכתיב (שמות לב, ח): "עשו להם עגל מסכה" על שם:
- "וְלֹא יִהְיֶה עוֹד לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְמִבְטָח מַזְכִּיר עָוֹן".
- תמן תנינן כל השופרות כלן כשרין חוץ משל פרה ולמה חוץ משל פרה אלא מפני שהוא קרן של עגל וכתיב (שמות לח, ב): "עשו להם עגל מסכה" על שום:
- "וְלֹא יִהְיֶה עוֹד לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְמִבְטָח מַזְכִּיר עָוֹן".
- תאנא מפני מה סוטה אינה שותה בכוס של חברתה שלא יאמרו בכוס זה שתת פלונית ומתה על שום:
- "וְלֹא יִהְיֶה עוֹד לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְמִבְטָח מַזְכִּיר עָוֹן"
- תנינן (ויקרא כ, טז): "והרגת את האשה ואת הבהמה" אם אדם חטא בהמה מה חטאת אלא מפני שבאה תקלה על ידה לאדם אמרה תורה תסקל שלא תהא בהמה עוברת בשוק ויהיו אומרים זו בהמה שנסקל פלוני על ידה על שום:
- "וְלֹא יִהְיֶה עוֹד לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְמִבְטָח מַזְכִּיר עָוֹן".
- "שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב [וגו' כִּי יִוָּלֵד]" וכי שור נולד והלא עגל נולד אלא משום עשו להם עגל מסכה לפיכך קראו הכתוב שור ולא עגל הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב "שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז":