קטגוריה:יונה ג ד
ויחל יונה לבוא בעיר מהלך יום אחד ויקרא ויאמר עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת.
וַיָּחֶל יוֹנָה לָבוֹא בָעִיר מַהֲלַךְ יוֹם אֶחָד וַיִּקְרָא וַיֹּאמַר עוֹד אַרְבָּעִים יוֹם וְנִינְוֵה נֶהְפָּכֶת.
וַיָּ֤חֶל יוֹנָה֙ לָב֣וֹא בָעִ֔יר מַהֲלַ֖ךְ י֣וֹם אֶחָ֑ד וַיִּקְרָא֙ וַיֹּאמַ֔ר ע֚וֹד אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְנִֽינְוֵ֖ה נֶהְפָּֽכֶת׃
וַיָּ֤חֶל וַ - ו' החיבור
יָּ֤חֶל - פועל, הפעיל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/2490 c
מורפ': HC/Vhw3ms יוֹנָה֙ יוֹנָה֙ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3124
מורפ': HNp לָב֣וֹא לָ - מילת יחס
ב֣וֹא - פועל, קל, מקור נסמך
צורת יסוד: l/935
מורפ': HR/Vqc בָעִ֔יר בָ - מילת יחס, ה' הידיעה
עִ֔יר - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/5892 b
מורפ': HRd/Ncfsa מַהֲלַ֖ךְ מַהֲלַ֖ךְ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 4109
מורפ': HNcmsc י֣וֹם י֣וֹם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 3117
מורפ': HNcmsa אֶחָ֑ד אֶחָ֑ד - תואר, מספר מונה, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 259
מורפ': HAcmsa וַיִּקְרָא֙ וַ - ו' החיבור
יִּקְרָא֙ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/7121
מורפ': HC/Vqw3ms וַיֹּאמַ֔ר וַ - ו' החיבור
יֹּאמַ֔ר - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3ms ע֚וֹד ע֚וֹד - תואר הפועל
צורת יסוד: 5750
מורפ': HD אַרְבָּעִ֣ים אַרְבָּעִ֣ים - תואר, מספר מונה, זכר ונקבה, רבים, נפרד
צורת יסוד: 705
מורפ': HAcbpa י֔וֹם י֔וֹם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 3117
מורפ': HNcmsa וְנִֽינְוֵ֖ה וְ - ו' החיבור
נִֽינְוֵ֖ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: c/5210
מורפ': HC/Np נֶהְפָּֽכֶת נֶהְפָּֽכֶת - פועל, נפעל, בינוני פעיל (הווה), נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2015
מורפ': HVNrfsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַיָּ֤חֶל מהפך (משרת, דרגא 5) יוֹנָה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
לָב֣וֹא מונח (משרת, דרגא 5) בָעִ֔יר זקף קטן (מלך, דרגא 2)
מַהֲלַ֖ךְ טפחא (מלך, דרגא 2)
י֣וֹם מונח (משרת, דרגא 5) אֶחָ֑ד אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וַיִּקְרָא֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
וַיֹּאמַ֔ר זקף קטן (מלך, דרגא 2)
ע֚וֹד יתיב (משנה, דרגא 3)
אַרְבָּעִ֣ים מונח (משרת, דרגא 5) י֔וֹם זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְנִֽינְוֵ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
נֶהְפָּֽכֶת סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיָּחֶל ויתחל יוֹנָה לָבוֹא בָעִיר מַהֲלַךְ יוֹם אֶחָד אחרי שנכנס לעומק העיר, מהלך יום אחד, התחיל להכריז, וַיִּקְרָא וַיֹּאמַר: "עוֹד אַרְבָּעִים יוֹם וְנִינְוֵה נֶהְפָּכֶת".
פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רד"ק
- ויחל יונה – כי העיר היתה מהלך שלושה ימים מן הקצה אל הקצה, והחל יונה להיכנס בעיר עד מהלך יום.
- ובלכתו בעיר היה קורא ואומר: עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת. רוצה לומר, כמהפכת סדום ועמורה, כי מעשיה היו כמעשיהם:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
ויחל – מלשון התחלה:
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
למה המתין יונה מלקרות עד שהלך בעיר מהלך יום אחד?:
"ויחל יונה לבא בעיר מהלך יום אחד ויקרא", מפני שהיה מסתפק מתי יתחילו זמן הארבעים יום אחר שהיתה מהלך ג' ימים ואם היה קורא תיכף, ביום הראשון יתחילו היושבים בקצה העיר לחשב הארבעים יום מאותו יום והיושבים בקצה השני יתחילו לחשב מיום השלישי, לכן המתין עד שהלך מהלך יום אחד וקרא ביום השני וחשב שמאותו יום יתחיל החשבון שהוא יום הממוצע, "ויקרא עוד ארבעים" חוץ מיום זה, שהוא ארבעים עם יום האחרון, ובזה תתקיים נבואתו בכל אופן, והרי"א חשב בכאן חשבונות רבים איך לא נתקיימה נבואת יונה, ופי' שמ"ש ונינוה נהפכת נתקיים בכל אופן שהיה הכוונה או שתתהפך במעשיה ותכונתה מרעה לטובה או שתתהפך ממש, עוד כתב שנתקיים הדבר שפי' ארבעים יום היינו ארבעים שנה וחשבון "עוד" שמספרו שמונים. ור"ל עוד וארבעים היינו ק"ך שנה שק"ך שנה אח"ז נחרבה ע"י נבוכדנצר, וכבר כתבתי שיש סתירה בחשבונותיו אלה, ובאמת א"צ לכל זה, כי היעודים האלהיים הם תנאים, אם לא ישובו מדרכם הרע נינוה נהפכת, כמ"ש רגע אדבר על גוי וכו' לנתוש ולנתוץ וכו' ושב הגוי ההוא וכו', ומה ששאל שהיה לו ליונה לפרש שתהיה נהפכת אם לא ישובו בתשובה, אינה קושיא כי כבר ידעו זאת ממה ששלח להם נביא להתרות בם, שאם היתה הגזרה חרוצה בלי השנות לא היה צריך להודיע זה ע"י נביא שהנביא לא ישולח רק להשיב את העם בתשובה ולבטל הגזרה, ובאמת היה ראוי ליונה עצמו לעשות כן שכן נצטוה בפעם הראשון, רק הוא לא מלא כל הדברים ולא הכריז רק הגזרה שבאה אליו בדבור השני מפני שהיה רצונו שיטעו ולא יעשו תשובה, ואם נרצה לומר כדברי הרי"א שנתקיים הגזרה אחר שנים, י"ל שהיה שליחות יונה בימי מנחם בן גדי ונתקיים הגזרה קצת על מלכות אשור בשנת ט"ו לחזקיה שהיה ארבעים שנה אחר שליחות יונה שיצא מלאך ה' והפך את מחנה אשור שנינוה היתה ראש מלכותו, ובני המלך הכוהו בחרב, ונתקיים היעוד קצת:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "יונה ג ד"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.