קטגוריה:יהושע יד ב

• לדף התרגום על כל הפרק •

|ראו מפת שבטי ישראל.

אלוהים ציווה על חלוקת הארץ המובטחת לשבטים בעזרת הפלת גורל, ככתוב: "וַיְדַבֵּר י״י אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת. לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט נַחֲלָתוֹ אִישׁ לְפִי פְקֻדָיו יֻתַּן נַחֲלָתוֹ. אַךְ בְּגוֹרָל יֵחָלֵק אֶת הָאָרֶץ לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם יִנְחָלוּ" (במדבר כו נב-נה).

אמנם היתה הפלת גורל לחלק מהשבטים, אולם יהודה במפתיע זכה לקבל את חברון ומערת המכפלה (ביאור:יהושע טו יג), בנימין קיבל את מרכז השבטים וקבר רחל (למעשה המקום לא כל כך ברור), ויוסף (אפרים ומנשה) את בית אל (ביאור:יהושע טז א) ושכם (ביאור:יהושע כ ז), יהושע עשה את שכם לבירתו (ביאור:יהושע כד א) ושם נקבר יוסף (ביאור:יהושע כד לב). כבר בשלב זה נוצרה החלוקה לממלכת יהודה בדרום וממלכת ישראל בצפון. בני יוסף זכו לשבת על דרך המלך ממצרים לאשור, שכללה אדמה פוריה עם יותר מים. כל זה הביא עליהם אסונות, מלחמות, כיבוש על ידי אשור, גלות ואובדן. לאומת יהודה שהיתה בדרום ושרדה את ממלכת אשור, ולמדה לקח מנסיונה של ממלכת ישראל.

לאחר ששני שבטים וחצי: ראובן, גד, וחצי מנשה, לקחו את נחלתם בעבר הירדן המזרחית נשארו תשעה שבטים וחצי מתוך תריסר השבטים, לאחר שהוחלט ששבט לוי לא נחל אדמה אלא קיבל את התפקיד לעבוד וללמד את תורת אלוהים לשאר בני ישראל, כפי שהעורך מסביר לנו: "כִּי נָתַן מֹשֶׁה נַחֲלַת שְׁנֵי הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן, וְלַלְוִיִּם לֹא נָתַן נַחֲלָה בְּתוֹכָם" (ביאור:יהושע יד ג).