קטגוריה:ויקרא כז לב
וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבר תחת השבט העשירי יהיה קדש ליהוה.
וְכׇל מַעְשַׂר בָּקָר וָצֹאן כֹּל אֲשֶׁר יַעֲבֹר תַּחַת הַשָּׁבֶט הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה קֹּדֶשׁ לַיהֹוָה.
וְכׇל־מַעְשַׂ֤ר בָּקָר֙ וָצֹ֔אן כֹּ֥ל אֲשֶׁר־יַעֲבֹ֖ר תַּ֣חַת הַשָּׁ֑בֶט הָֽעֲשִׂירִ֕י יִֽהְיֶה־קֹּ֖דֶשׁ לַֽיהֹוָֽה׃
וְכָל וְ - ו' החיבור
כָל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: c/3605
מורפ': HC/Ncmsc־מַעְשַׂ֤ר מַעְשַׂ֤ר - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 4643
מורפ': HNcmsc בָּקָר֙ בָּקָר֙ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 1241
מורפ': HNcbsa וָצֹ֔אן וָ - ו' החיבור
צֹ֔אן - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/6629
מורפ': HC/Ncbsa כֹּ֥ל כֹּ֥ל - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsa אֲשֶׁר אֲשֶׁר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr־יַעֲבֹ֖ר יַעֲבֹ֖ר - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5674 a
מורפ': HVqi3ms תַּ֣חַת תַּ֣חַת - מילת יחס
צורת יסוד: 8478
מורפ': HR הַשָּׁ֑בֶט הַ - מילית, ה' הידיעה
שָּׁ֑בֶט - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/7626
מורפ': HTd/Ncmsa הָֽעֲשִׂירִ֕י הָֽ - מילית, ה' הידיעה
עֲשִׂירִ֕י - תואר, מספר סידורי, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/6224
מורפ': HTd/Aomsa יִֽהְיֶה יִֽהְיֶה - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1961
מורפ': HVqi3ms־קֹּ֖דֶשׁ קֹּ֖דֶשׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 6944
מורפ': HNcmsa לַֽיהוָֽה לַֽ - מילת יחס
יהוָֽה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: l/3068
מורפ': HR/Np׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְכָל־מַעְשַׂ֤ר מהפך (משרת, דרגא 5) בָּקָר֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
וָצֹ֔אן זקף קטן (מלך, דרגא 2)
כֹּ֥ל מרכא (משרת, דרגא 5) אֲשֶׁר־יַעֲבֹ֖ר טפחא (מלך, דרגא 2)
תַּ֣חַת מונח (משרת, דרגא 5) הַשָּׁ֑בֶט אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
הָֽעֲשִׂירִ֕י זקף גדול (מלך, דרגא 2)
יִֽהְיֶה־קֹּ֖דֶשׁ טפחא (מלך, דרגא 2)
לַֽיהוָֽה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְכָל מַעְשַׂר בָּקָר וָצֹאן, כֹּל אֲשֶׁר יַעֲבֹר תַּחַת הַשָּׁבֶט מקל הרועה שבו הוא מסמן כל עשירי בצבע ("כֵּיצַד מְעַשְּׂרָן? כּוֹנְסָן לַדִּיר, וְעוֹשֶׂה לָהֶן פֶּתַח קָטָן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ שְׁנַיִם יְכוֹלִין לָצֵאת כְּאַחַת; וּמוֹנֶה בַּשֵּׁבֶט: אֶחָד, שְׁנַיִם,..." - משנה בכורות ט ז) , הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה קֹּדֶשׁ לַיהוָה נשחט במקדש ונאכל לבעלים.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְכָל מַעְשַׂר תּוֹרִין וְעָאן כֹּל דְּיִעְבַּר תְּחוֹת חוּטְרָא עֲשִׂירָאָה יְהֵי קוּדְשָׁא קֳדָם יְיָ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְכָל מַעַשְרָא דְתוֹרֵי וְעָנֵי כָּל דְחַלְפוּן תְּחוֹת שַׁרְבִיטָא עֲשִירָאָה יְהֵי קוּדְשָׁא קֳדָם יְיָ: |
| ירושלמי (קטעים): | וְכָל מַעֲשְרָא דְּתּוֹרָא וּדְעָנָא כָּל דִּיעִבַר תְּחוֹת שַׁרְבִיטָא עֲשִירָאָה יֶהֱוֵי קוּדְשָׁא לִשְׁמָא דַיְיָ: |
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת בחקתי פרק יב (עריכה)
[יא] מנין שאין מעשרין מן הבקר על הצאן ולא מן הצאן על הבקר? תלמוד לומר "וכל מעשר בקר וצאן".
[יב] יכול לא יעשר מן הכבשים על העזים?... ודין הוא! ומה חדש וישן --שאינם כלאים זה בזה-- מתעשרים זה על זה, כבשים ועזים --שהם כלאים זה בזה-- אינו דין שלא יתעשרו זה על זה?! תלמוד לומר "וצאן"-- משמע כל צאן אחד.
[יג] קל וחמר לחדש וישן שיתעשרו מזה על זה! ומה אם הכבשים והעזים --שהם כלאים זה בזה-- מתעשרים זה על זה, החדש וישן --שאינם כלאים זה בזה-- אינו דין שיתעשרו מזה על זה?! תלמוד לומר (דברים יד, כב) "עשר תעשר..."-- שתי מעשרות שנה; אין מעשרין משנה לחברתה, [דברי ר' עקיבא].
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת בחקתי פרק יג (עריכה)
[א] "כֹּל אֲשֶׁר יַעֲבֹר תַּחַת הַשָּׁבֶט"-- פרט לטריפה שאינה עוברת.
אין לי אלא בזמן שמונים בשבט; רבוצים או עומדים מנין? תלמוד לומר "העשירי יהיה קדש".
אין לי אלא בזמן שקרא שמו "עשירי"; מנין אף על פי שלא קרא שמו "עשירי"? תלמוד לומר "העשירי יהיה קדש".
יכול אפילו היו לו מאה ונטל עשרה? עשרה ונטל אחד? תלמוד לומר "העשירי"-- אין זה מעשר. ר' יוסי בר' יהודה אומר-- מעשר.
[ב] קרא לתשיעי עשירי, ולעשירי תשיעי, ולאחד עשר עשירי; מנין ששלשתן מקודשים? תלמוד לומר "העשירי יהיה". או יכול שאני מרבה את שנים עשר?... אמרת לא. הואיל והוא מקדש (ס"א מקודש) וטעותו הקדש (ס"א מתקדשת): מה הוא אינו מקדש (ס"א מקודש) אלא את הסמוך לו, אף טעותו אינו מקדש (ס"א לא תתקדש) אלא את הסמוך לו.
[ג] נמצאת אומר: קרא לתשיעי עשירי, ולעשירי תשיעי, ולאחד עשר עשירי-- שלשתן מקודשין; התשיעי נאכל במומו, העשירי מעשר, והאחד עשר קרב שלמים.
- ועושה תמורה, דברי רבי מאיר. ר' יהודה אומר, וכי יש תמורה עושה תמורה?! אמר ר' מאיר, אילו היה תמורה לא היה קרב!
קרא לתשיעי עשירי, ולעשירי עשירי, ולאחד עשר עשירי-- אין אחד עשר מקודש.
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
יִהְיֶה קֹּדֶשׁ – לִקְרַב לַמִּזְבֵּחַ דָּמוֹ וְאֵמוּרָיו, וְהַבָּשָׂר נֶאֱכַל לַבְּעָלִים; שֶׁהֲרֵי לֹא נִמְנָה עִם שְׁאָר מַתָּנוֹת כְּהֻנָּה, וְלֹא מָצִינוּ שֶׁיְּהֵא נִתָּן לַכֹּהֲנִים.
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
העשירי יהיה קדש לה'. ליקרב על גבי המזבח דמו ואמוריו, והבשר יהיה נאכל לבעלים, ולא היה נתן לכהנים כי אין מעשר בהמה מכלל כ"ד מתנות כהונה. ואסור למכרו כשהוא תם שהרי נאמר בו לא יגאל, ומפי השמועה למדנו שאף איסור מכירה יש בו, שאינו נגאל ונמכר כלל. וכן הבכור יש לו דין זה בעצמו שאינו נמכר כשהוא תם כלל, ואע"פ שהוא מכ"ד מתנות כהונה ונאכל לכהנים אין לכהן בו זכות שיוכל למכרו, כיון שהוא עומד לקרבן, דמו ואמוריו, והבשר נאכל לכהנים.
וכן כתב הרמב"ם ז"ל, הבכור והמעשר מעשה שניהם אחד, והם קדשים קלים, ומה שכתוב (במדבר יח) ואת דמם תזרוק, מפי השמועה למדו שכתוב זה נאמר בבכור ומעשר, ששניהם קרבים לגבי המזבח הדם והאמורין, אבל הבשר נאכל לכהנים בבכור ולבעלים במעשר.
וע"ד הקבלה העשירי יהיה קדש לה', העשירי כנגד העשירי שהוא קדש לה' ראשית, כי הבכור והמעשר עקרם אחד וזהו נעוץ סופן בתחלתן לחבר וליחד הסוף עם הראש, וזה מבואר.
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ויקרא כז לב"
קטגוריה זו מכילה את 23 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 23 דפים.