מ"ג ויקרא כז לא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואם גאל יגאל איש ממעשרו חמשיתו יסף עליו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִם גָּאֹל יִגְאַל אִישׁ מִמַּעַשְׂרוֹ חֲמִשִׁיתוֹ יֹסֵף עָלָיו.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִם־גָּאֹ֥ל יִגְאַ֛ל אִ֖ישׁ מִמַּֽעַשְׂר֑וֹ חֲמִשִׁית֖וֹ יֹסֵ֥ף עָלָֽיו׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְאִם מִפְרָק יִפְרוֹק גְּבַר מִמַּעַשְׂרֵיהּ חוּמְשֵׁיהּ יוֹסֵיף עֲלוֹהִי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאִין מִפְרוֹק יִפְרוֹק גְבַר מִמַעַשְרֵיהּ חוֹמֶשׁ דְמוֹי יוֹסֵף עֲלוֹי: |
| ירושלמי (קטעים): | וְאֵין מִפְרוֹק יִפְרוֹק גְּבַר מִן מַעַשְרֵיהּ חוֹמֶשׁ דְּמוֹי יוֹסֵף עֲלוֹי: |
רש"י
ברוך ה' לעולם אמן ואמן [תהלים פט, נג]:
יהי שם ה' מבורך לעולם אמן ואמן [ר' תהלים קיג, ב]:
סליק ספר ויקרא:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת בחקתי פרק יב (עריכה)
[י] "ואם גאל יגאל"-- לרבות את האשה. "ואם גאל יגאל"-- לרבות את היורש.
"איש"-- פרט לכהן. או יכול שאני מוציא בן תשע שנים ויום אחד? תלמוד לומר "גאל יגאל".
"ממעשרו"-- אין לי אלא מעשר שנכנס משדותיו; לקח, ירש, ניתן לו במתנה מנין? תלמוד לומר "ואם גאל יגאל".
"ממעשרו"-- ולא כל מעשרו; פרט למעשר שנכנס לירושלים ויצא ופרט לפחות משוה פרוטה.
" יֹסֵף עָלָיו"-- שיהא הוא וחומשו חמשה.