קטגוריה:ויקרא כז כח
אך כל חרם אשר יחרם איש ליהוה מכל אשר לו מאדם ובהמה ומשדה אחזתו לא ימכר ולא יגאל כל חרם קדש קדשים הוא ליהוה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
אַךְ כָּל חֵרֶם אֲשֶׁר יַחֲרִם אִישׁ לַיהוָה מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ מֵאָדָם וּבְהֵמָה וּמִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ לֹא יִמָּכֵר וְלֹא יִגָּאֵל כָּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַיהוָה.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
אַךְ־כׇּל־חֵ֡רֶם אֲשֶׁ֣ר יַחֲרִם֩ אִ֨ישׁ לַֽיהֹוָ֜ה מִכׇּל־אֲשֶׁר־ל֗וֹ מֵאָדָ֤ם וּבְהֵמָה֙ וּמִשְּׂדֵ֣ה אֲחֻזָּת֔וֹ לֹ֥א יִמָּכֵ֖ר וְלֹ֣א יִגָּאֵ֑ל כׇּל־חֵ֕רֶם קֹֽדֶשׁ־קׇדָשִׁ֥ים ה֖וּא לַיהֹוָֽה׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
אַךְ־כָּל־חֵ֡רֶם אֲשֶׁ֣ר יַחֲרִם֩ אִ֨ישׁ לַֽ/יהוָ֜ה מִ/כָּל־אֲשֶׁר־ל֗/וֹ מֵ/אָדָ֤ם וּ/בְהֵמָה֙ וּ/מִ/שְּׂדֵ֣ה אֲחֻזָּת֔/וֹ לֹ֥א יִמָּכֵ֖ר וְ/לֹ֣א יִגָּאֵ֑ל כָּל־חֵ֕רֶם קֹֽדֶשׁ־קָֽדָשִׁ֥ים ה֖וּא לַ/יהוָֽה׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס: | בְּרַם כָּל חֶרְמָא דְּיַחְרֵים גְּבַר קֳדָם יְיָ מִכָּל דְּלֵיהּ מֵאֲנָשָׁא וּבְעִירָא וּמֵחֲקַל אַחְסָנְתֵיהּ לָא יִזְדַּבַּן וְלָא יִתְפְּרֵיק כָּל חֶרְמָא קוֹדֶשׁ קוּדְשִׁין הוּא קֳדָם יְיָ׃ |
ירושלמי (יונתן): | בְּרַם כָּל אַפְרָשָׁא דִי יַפְרֵישׁ גְבַר קֳדָם יְיָ מִן כָּל דְאִית לֵיהּ מֵאֱנָשָׁא וּבְעִירָא וּמֵחֲקַל אַחֲסַנְתֵּיהּ לָא יִזְדַבֵּן וְלָא יִתְפְּרֵק כָּל אַפְרָשָׁא קוֹדֶשׁ קוּדְשִׁין הוּא קֳדָם יְיָ: |
ירושלמי (קטעים): | לְחוּד כָּל אַפְרָשׁוּ דִי יַפְרִישׁ גְּבַר לִשְׁמָא דַיְיָ מִן כָּל דְאִית לֵיה מִן בְּנֵי אֱנָשָׁא וּבּעִירָא כָּל אַפְרָשׁוּת קדֶשׁ קוּדְּשִׁין הוּא לִשְׁמָא דַיְיָ: |
רש"י (כל הפרק)
"אך כל חרם וגו'" - (ת"כ) נחלקו רבותינו בדבר יש אומרים סתם חרמים להקדש ומה אני מקיים (במדבר יח) כל חרם בישראל לך יהיה בחרמי כהנים שפירש ואמר הרי זה חרם לכהן ויש שאמרו סתם חרמים לכהנים
"לא ימכר ולא יגאל" - אלא ינתן לכהן לדברי האומר סתם חרמים לכהנים מפרש מקרא זה בסתם חרמים והאומר סתם חרמים לבדק הבית מפרש מקרא זה בחרמי כהנים (ערכין כח) שהכל מודים שחרמי כהנים אין להם פדיון עד שיבואו ליד כהן וחרמי גבוה נפדים
"כל חרם קדש קדשים הוא" - האומר סתם חרמים לבדק הבית מביא ראיה מכאן והאומר סתם חרמים לכהנים מפרש כל חרם קדש קדשים הוא לה' ללמד שחרמי כהנים חלים על קדשי קדשים ועל קדשים קלים ונותן לכהן כמו ששנינו במסכת ערכין אם נדר נותן דמיהם ואם נדבה נותן את טובתה
"מאדם" - (ערכין כח) כגון שהחרים עבדיו ושפחותיו הכנעניםרש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
לֹא יִמָּכֵר וְלֹא יִגָּאֵל – אֶלָּא יִנָּתֵן לַכֹּהֵן. לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר: סְתָם חֲרָמִים לַכֹּהֲנִים, מְפָרֵשׁ מִקְרָא זֶה בִּסְתָם חֲרָמִים; וְהָאוֹמֵר: סְתָם חֲרָמִים לְבֶדֶק הַבַּיִת, מְפָרֵשׁ מִקְרָא זֶה בְּחֶרְמֵי כֹּהֲנִים. שֶׁהַכֹּל מוֹדִים שֶׁחֶרְמֵי כֹּהֲנִים אֵין לָהֶם פִּדְיוֹן עַד שֶׁיָּבוֹאוּ לְיַד כֹּהֵן, וְחֶרְמֵי גָּבוֹהַּ נִפְדִּים.
כָּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא – הָאוֹמֵר: סְתָם חֲרָמִים לְבֶדֶק הַבַּיִת, מֵבִיא רְאָיָה מִכָּאן; וְהָאוֹמֵר: סְתָם חֲרָמִים לַכֹּהֲנִים, מְפָרֵשׁ כָּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַה', לְלַמֵּד שֶׁחֶרְמֵי כֹּהֲנִים חָלִים עַל קָדְשֵׁי קָדָשִׁים וְעַל קָדָשִׁים קַלִּים, וְנוֹתֵן לַכֹּהֵן, כְּמוֹ שֶׁשָׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת עֲרָכִין (כ"ח ע"ב): אִם נֵדֶר – נוֹתֵן דְּמֵיהֶם; וְאִם נְדָבָה – נוֹתֵן אֶת טוֹבָתָהּ.
מֵאָדָם – כְּגוֹן שֶׁהֶחֱרִים עֲבָדָיו וְשִׁפְחוֹתָיו הַכְּנַעֲנִים.
מדרש ספרא (כל הפרק)
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת בחקתי פרק יב (עריכה)
[ג] "אַךְ כָּל חֵרֶם אֲשֶׁר יַחֲרִם אִישׁ לַיהוָה מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ"-- ולא כל אשר לו.
"...מאדם"-- לרבות עבדו ושפחתו הכנענים. או "אדם"-- לרבות עבדו ושפחתו העברים"?... תלמוד לומר "ובהמה".
"מאדם"-- ולא כל אדם, ['מבהמה'-- ולא כל בהמה] (עיין במלבי"ם שבהמה נלמד מביניהם), "ומשדה אחוזתו"-- ולא כל שדה אחוזתו; יכול אם החרים אדם את כולם יהיו מוחרמים? תלמוד לומר "אך". אמר ר' אלעזר בן עזריה, ומה לגבוה אין אדם רשאי להחרים את נכסיו, על אחת כמה וכמה שיהא אדם חייב להיות חס על נכסיו!
[ד] "לא ימכר"-- לגזבר; "ולא יגאל"-- לבעלים. ומה יעשה לו? (ויקרא כז, כא) "כשדה החרם לכהן תהיה אחוזתו". או יכול אף על פי שפירש לשם?... תלמוד לומר (ויקרא כז, כח) "הוא".
[ה] ר' יהודה בן בתירה אומר מנין שסתם חרמים לבדק הבית? תלמוד לומר "כל חרם קדש קדשים הוא לה' ". או יכול אף על פי שפירש לכהן?... תלמוד לומר "הוא".
[ו] מנין שמחרים אדם את קדשיו? תלמוד לומר "כל חרם קדש". מנין שמחרים אדם את קדשי קדשים? תלמוד לומר "כל חרם קדש קדשים".
יכול הכהנים והלוים יהיו מחרימים? תלמוד לומר "אך", דברי ר' יהודה. ר' שמעון אומר: הכהנים אינם מחרימים, שהחרמים שלהם; הלוים מחרימים, שאין החרמים שלהם. רבי אומר: נראים דברי ר' יהודה בקרקעות שנאמר "כי אחוזת עולם הוא להם", ודברי ר' שמעון במטלטלים שאין חרמים שלהם.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 2 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 2 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
ה
- החרמת קרקע (6 דפים)
- החרמת רכוש (3 דפים)
דפים בקטגוריה "ויקרא כז כח"
קטגוריה זו מכילה את 28 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 28 דפים.