קטגוריה:ויקרא כג לא
כל מלאכה לא תעשו חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם.
כׇּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם.
כׇּל־מְלָאכָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם בְּכֹ֖ל מֹשְׁבֹֽתֵיכֶֽם׃
כָּל כָּל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc־מְלָאכָ֖ה מְלָאכָ֖ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 4399
מורפ': HNcfsa לֹ֣א לֹ֣א - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn תַעֲשׂ֑וּ תַעֲשׂ֑וּ - פועל, קל, עתיד, גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 6213 a
מורפ': HVqi2mp חֻקַּ֤ת חֻקַּ֤ת - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 2708
מורפ': HNcbsc עוֹלָם֙ עוֹלָם֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 5769
מורפ': HNcmsa לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם לְ - מילת יחס
דֹרֹ֣תֵי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
כֶ֔ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: l/1755
מורפ': HR/Ncmpc/Sp2mp בְּכֹ֖ל בְּ - מילת יחס
כֹ֖ל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: b/3605
מורפ': HR/Ncmsc מֹֽשְׁבֹֽתֵיכֶֽם מֹֽשְׁבֹֽתֵי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
כֶֽם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 4186
מורפ': HNcmpc/Sp2mp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):
כָּל־מְלָאכָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
לֹ֣א מונח (משרת, דרגא 5) תַעֲשׂ֑וּ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
חֻקַּ֤ת מהפך (משרת, דרגא 5) עוֹלָם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם מונח, זקף קטן (מלך, דרגא 2)
בְּכֹ֖ל טפחא (מלך, דרגא 2)
מֹֽשְׁבֹֽתֵיכֶֽם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ, חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | כָּל עֲבִידָא לָא תַעְבְּדוּן קְיָם עָלַם לְדָרֵיכוֹן בְּכֹל מוֹתְבָנֵיכוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | כָּל עִיבִידַת פּוּלְחָנָא לָא תַעַבְדוּן קְיַים עֲלָם לְדָרֵיכוֹן בְּכָל אֲתַר מוֹתְבָנֵיכוֹן: |
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת אמור פרק יד (עריכה)
רש"י
גור אריה
[כז] להזהיר על מלאכת לילה כיום. דהא "לא תעשה כל מלאכה בעצם היום" כתיב (ר' פסוק כח), דמשמע יום ולא לילה, לכך צריך קרא לרבות שאף בלילה חייב. ואין להקשות, דלא לכתוב "בעצם היום", דהשתא לא צריך לכתוב "כל מלאכה", זה לא קשיא, ד"בעצם היום" איצטריך, דדווקא על עיצומו של יום חייב, ולא על התוספות, והוה אמינא דהאי קרא אתא למימר דווקא על יום חייב ולא בלילה, לכך איצטריך קרא לרבות מלאכת לילה:
והקשה הרא"ם, דהא גבי עינוי כתיב (פסוק כט) "כי כל הנפש אשר לא תעונה בעצם היום הזה", והך "בעצם היום" על כרחך למעוטי תוספות הוא דאתא, ולא למעוטי עינוי לילה, דהא כבר כתיב (פסוק לב) "ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש בערב מערב עד ערב", ואם כן הכי נמי גבי מלאכה "בעצם היום" ממעט תוספות, ולא מלאכת לילה, ואין זה קשיא, דבפרק יום הכפורים (יומא סוף פא.) קאמר בהדיא דעינוי של לילה ביום הכפורים ילפינן ממלאכה, כדאיתא התם, דהוה אמינא דלא הוי בלאו רק עינוי של יום, ושל לילה בעשה של "ועניתם את נפשותיכם", ולפיכך ליכא למילף מעינוי דהך "עצם היום" למעט תוספות אתא, דהוה אמינא דלעולם אתא למעט מלאכת לילה, דלא הוי בכלל כרת, לכך צריך קרא למלאכת הלילה, וממנו ילפינן לעינוי של לילה דהוי בכלל עונש ואזהרה:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
דפים בקטגוריה "ויקרא כג לא"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.