קטגוריה:ויקרא יג מז

עריכה

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

ר' יוסי הגלילי אומר "מחוץ למחנה מושבו והבגד"-- לימד על הבגדים שהם טעונים שילוח חוץ לג' מחנות

[א] "והבגד"-- יכול השיראים והסריקין והכלך וצמר גפן וצמר גמלים וצמר ארנבים ונוצה של עזים? ת"ל "בבגד צמר או בבגד פשתים".

[ב] אין לי אלא צמר ופשתים המיוחדים, מנין לרבות את הכלאים? ת"ל "והבגד".

אין לי אלא כלאים הבא מקצתו, ומנין כלאים הבא בכולו? א' מן המינים הבא במקצתו? א' מן המינים הבא בכולו מנין? ת"ל "והבגד".

אין לי אלא בגד וארג בו שלשה על שלשה, בגד ולא ארג בו אלא שלש על שלש מנין? ת"ל "והבגד".

אין לי אלא בגד שיש לו להיכן שיפשה, בגד שאין לו להיכן שיפשה מנין? ת"ל "והבגד" דברי ר' אליעזר. אמר לו ר' ישמעאל, הרי את אומר לכתוב שתוק עד שאדרוש. אמר לו ר"א, ישמעאל עוקר הרים אתה.

[ג]יכול יהיו מטמאים בין צבועים בין שאינם צבועים? ת"ל "בבגד צמר או בבגד פשתים"-- מה פשתים כברייתו אף צמר כברייתו.

[ד]אוציא את הצבוע בידי אדם ולא אוציא את הצבוע בידי שמים? ת"ל "לפשתים ולצמר"-- מה פשתים לבנה אף צמר לבנה.

[ה] "או בשתי או בערב"-- יכול שתי וערב של נפה וכברה יהיו טמאים? ת"ל "בצמר או בפשתים". אוציא שתי וערב של נפה וכברה ולא אוציא את של שער? ודין הוא: מה הצמר שלא הוכשר לקבל שריפה על ידי טומאה במקום אחר-- הרי שתי וערב שלו טמא, [ו] שער - כמו שער של נזיר - שהוכשר לקבל שריפה ע"י טומאה אינו דין שיהא שתי וערב שלו טמא?! ת"ל "לפשתים ולצמר"-- ולא של שער.

[ז] יכול יהיו מטמאים מיד? ת"ל "בגד"-- מה בגד משתגמר מלאכתו אף כולם משתגמר מלאכתם. איזהו גמר מלאכתם? השתי משישלק, והערב מיד, והאונין של פשתים משיתלבנו דברי ר' יהודה.

יכול יהיו מטמאים בכל שהוא? ת"ל "בגד"-- מה בגד משיארג בו שלש על שלש שתי וערב אף כולן משיארג בו שלש על שלש שתי וערב אפילו כולה שתי ואפילו כולה ערב. היתה פסוקות אינה מטמאה בנגעים. ר' יהודה אומר אפילו פסיקא אחת וקשרה-- אינה מטמאה בנגעים.

[ח] "עור"-- יכול אף עורות שבים יהיו טמאים? ודין הוא: טימא בשרצים וטימא בנגעים. מה שרצים פטר בהם עורות שבים אף נגעים פטר בהם עורות שבים. [ט] קל וחומר, מה אם שרצים שטימא בהם צבועים פטר בהם עורות שבים, נגעים שלא טימא בהם צבועים אינו דין שיפטר בהם עורות שבים?! לא אם אמרת בשרצים שלא טימא בהם שתי וערב תאמר בנגעים שטימא בהם שתי וערב, הואיל וטימא בהם שתי וערב לא יפטר בהם עורות שבים... ת"ל "בגד"-- מה בגד הגדל בארץ אף עור הגדל בארץ. או יכול שאני מוציא את שחיבר לו מן הגדל בארץ כל שהוא? ת"ל "בעור"-- להביא את שחבר לו מן הגדל בארץ כל שהוא, אפילו חוט, אפילו משיחה ובלבד שיחברנו לו כדרך חבורו לטומאה.

[י] יכול אף עור המצה ועור האיפה במשמע? ת"ל "מלאכת עור"-- יצאו עור המצה ועור האיפה שלא נעשה בהם מלאכה.

[יא] אוציא את עור המצה ועור האיפה שלא נעשה בו מלאכה ולא אוציא עורות רצועות סנדלים שנעשה בהם מלאכה? ת"ל "כלי"-- יצאו עורות רצועות סנדלים שאינם כלים.

[יב] או יכול שאני מוציא עורות אהלים שאינם כלים? ת"ל "לכל אשר יעשה העור למלאכה"-- לרבות עורות אהלים.

[פרק יד משנה א] אי מה צמר בין בהמה דקה בנאכל אף אין לי אלא מין בהמה דקה בנאכל, מנין מין בהמה דקה ואינו נאכל? בהמה גסה ונאכל? בהמה גסה ואינו נאכל? עד שתהא מרבה להביא עורות של שרצים מנין? ת"ל בעור בעור ריבה.

יכול יהיו מטמאים בין צבועים בין שאינם צבועים? ת"ל "בגד ועור"-- מה בגד כולו לבן אף עורות כולם לבנים דברי רבי מאיר. ר' יהודה אומר "או בבגד" וכתוב אחד אומר "בעור", הא כיצד? צבועים בידי שמים- מטמאים. בידי אדם- אין מטמאים.