ויקרא רבה יז ד
ד. [ עריכה ]
רב הונא בשם רבי יהושע בר אבין ור' זכריה חתניה דרבי לוי בשם ר' לוי אין בעל הרחמים נוגע בנפשות תחלה ממי את למד מאיוב שנא' (איוב א, יד): "הבקר היו חֹרְשׁוֹת" מלמד שהראה לו הקדוש ברוך הוא מעין עולם הבא שנאמר (עמוס ט, יג): "ונגש חורש בקוצר" (איוב א, טו): "ותפול שבא ותקחם" אמר ר' אבין בר כהנא יצאו מכפר קריינוס והלכו את כל האבילין ובאו למגדל צבעייא ומתו שם "ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך" אמר רבי יודן כל מקום שנאמר רק מיעוט אף הוא מושבר ומולקה אמר רבי יודן לבדי ועל לבדי להגיד לך אף הוא כיון ששמע מיד מת (יז): "עוד זה מדבר וזה בא ויאמר כשדים שמו שלשה ראשים" ר' שמואל בר נחמן אמ' כיון ששמע איוב כך מיד התחיל מגייס חיילותיו למלחמה הה"ד (שם לא, לד) "כי אערוץ המון רבה ובוז משפחות יחתני" אמר אומה זו בזויה שנאמר (ישעיה כג, יג): "הן ארץ כשדים זה העם לא היה" לא היתה באה אלא ליתן אימתה כיון שנאמר (איוב א, טז): "אש אלהים נפלה מן השמים" אמר מה אני יכול לעשות קל מן שמיא נפל מאן יכולה לעשות (איוב לא, לד): "וָאֶדֹּם לא אצא פָתַח" לקח לו חרס להתגרד בו אף במצרים כן (תהלים עח, מח): "ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים" ואחר כך (שם קה, לג) "ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם" ואח"כ (שם, לו) "ויך כל בכור בארצם ראשית לכל אונם" אף מחלון וכליון כן בתחלה נגעה בהם מדת הדין בממונם ואחר כך (רות א, ה): "וימותו גם שניהם" ואף נגעים הבאים על האדם תחלה הן באים בביתו חזר בו טעון חליצה וא"ל טעון נתיצה הרי הן באים על בגדיו חזר בו טעון כביסה וא"ל טעון שריפה הרי הם באים על גופו חזר בו יטהר וא"ל "בדד ישב":