ויקרא רבה יז ג
ג. [ עריכה ]
על עשרה דברים נגעים באים על ע"ז ועל גילוי עריות ועל שפיכות דמים ועל חילול השם ועל ברכת השם ועל הגוזל את הרבים ועל גוזל את שאינו שלו ועל גסי הרוח ועל לשון הרע ועל עין רע על ע"ז מישראל שהעידו עדות שקר בהקדוש ברוך הוא ואמרו לעגל (שמות לב, ד): "אלה אלהיך ישראל" ומנין שלקו בצרעת שנא' (שם, כה) "וירא משה את העם כי פרוע הוא" שפרחה בהן צרעת ועל גילוי עריות מבנות ציון שנאמר (ישעיה ג, טז): "יען כי גבהו בנות ציון" ומנין שלקו בצרעת שנאמר (שם, יז) "ושפח ה' קדקד בנות ציון" ועל שפיכות דמים מיואב שנאמר (ש"ב ג, כט): "יחולו על ראש יואב [וגו' ואל יכרת מבית יואב זב וּמְצֹרָע]" ועל חילול השם מגיחזי (מ"ב ה, כ): "ויאמר גחזי נער איש האלהים [וגו' ולקחתי מאתו מאומה]" מהו "מְאוּמָה" מן מומא דאית ביה ומנין שלקה בצרעת שנאמר (שם, כז) "וצרעת נעמן תדבק בך" ועל ברכת השם מגלית שנאמר (ש"א יז, מג): "ויקלל הפלשתי את דוד באלהיו" ומנין שלקה בצרעת שנאמר (שם, מו) "היום הזה יסגרך ה' בידי" ואין הסגרה האמור כאן אלא לשון צרעת שנאמר (ויקרא יג, כא): "והסגירו הכהן" ועל גוזל את הרבים משבנא שהיה נהנה מן ההקדשות ומנין שלקה בצרעת שנאמר (ישעיה כב, יז): "הנה ה' מטלטלך טלטלה גבר ועוטך עטה" ואין ועוטך עטה אלא צרעת שנאמר (ויקרא יג, מה): "ועל שפם יעטה" ועל הגוזל את שאינו שלו מעוזיהו דכתיב (דה"ב כו, כא): "ויהי המלך עוזיהו מצורע עד יום מותו" ועל גסות הרוח דכתיב (שם כו, טז) "ובחזקתו גבה לבו עד להשחית וימעל בה' אלהיו" ועל לשון הרע ממרים דכתיב (במדבר יב, א): "ותדבר מרים ואהרן במשה" ומנין שלקתה בצרעת שנאמר (שם, י) "והענן סר מעל האהל [והנה מרים מצרעת כשלג]" ועל עין הרע שנאמר (ויקרא יד, לה): "ובא אשר לו הבית" מי שייחד ביתו לו ואינו רוצה ליהנות לאחרים כי הא דאמר ר"א (שם, לז) "שקערורת" שקיע ביתו באלין לווטייא לפיכך משה מזהיר את ישראל "כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן":