קטגוריה:ויקרא ו יד
על מחבת בשמן תעשה מרבכת תביאנה תפיני מנחת פתים תקריב ריח ניחח ליהוה.
עַל מַחֲבַת בַּשֶּׁמֶן תֵּעָשֶׂה מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶנָּה תֻּפִינֵי מִנְחַת פִּתִּים תַּקְרִיב רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהֹוָה.
עַֽל־מַחֲבַ֗ת בַּשֶּׁ֛מֶן תֵּעָשֶׂ֖ה מֻרְבֶּ֣כֶת תְּבִיאֶ֑נָּה תֻּפִינֵי֙ מִנְחַ֣ת פִּתִּ֔ים תַּקְרִ֥יב רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַיהֹוָֽה׃
עַֽל עַֽל - מילת יחס
צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־מַחֲבַ֗ת מַחֲבַ֗ת - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 4227
מורפ': HNcfsa בַּשֶּׁ֛מֶן בַּ - מילת יחס, ה' הידיעה
שֶּׁ֛מֶן - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/8081
מורפ': HRd/Ncmsa תֵּעָשֶׂ֖ה תֵּעָשֶׂ֖ה - פועל, נפעל, עתיד, גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 6213 a
מורפ': HVNi3fs מֻרְבֶּ֣כֶת מֻרְבֶּ֣כֶת - פועל, הופעל, בינוני סביל, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 7246
מורפ': HVHsfsa תְּבִיאֶ֑נָּה תְּבִיאֶ֑ - פועל, הפעיל, עתיד, גוף שני, זכר, יחיד
נָּה - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 935
מורפ': HVhi2ms/Sp3fs תֻּפִינֵי֙ תֻּפִינֵי֙ - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
צורת יסוד: 8601
מורפ': HNcmpc מִנְחַ֣ת מִנְחַ֣ת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 4503
מורפ': HNcfsc פִּתִּ֔ים פִּתִּ֔ים - שם עצם, נקבה, רבים, נפרד
צורת יסוד: 6595 a
מורפ': HNcfpa תַּקְרִ֥יב תַּקְרִ֥יב - פועל, הפעיל, עתיד, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 7126
מורפ': HVhi2ms רֵֽיחַ רֵֽיחַ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 7381
מורפ': HNcmsc־נִיחֹ֖חַ נִיחֹ֖חַ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 5207
מורפ': HNcmsa לַיהוָֽה לַ - מילת יחס
יהוָֽה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: l/3068
מורפ': HR/Np׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
עַֽל־מַחֲבַ֗ת רביעי (משנה, דרגא 3)
בַּשֶּׁ֛מֶן תביר (משנה, דרגא 3)
תֵּעָשֶׂ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
מֻרְבֶּ֣כֶת מונח (משרת, דרגא 5) תְּבִיאֶ֑נָּה אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
תֻּפִינֵי֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
מִנְחַ֣ת מונח (משרת, דרגא 5) פִּתִּ֔ים זקף קטן (מלך, דרגא 2)
תַּקְרִ֥יב מרכא (משרת, דרגא 5) רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ טפחא (מלך, דרגא 2)
לַיהוָֽה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
עַל מַחֲבַת בַּשֶּׁמֶן תֵּעָשֶׂה, מֻרְבֶּכֶת מטוגנת בשמן אחרי אפייה תְּבִיאֶנָּה, תֻּפִינֵי מאפה קשה מִנְחַת פִּתִּים פרורים תַּקְרִיב רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | עַל מַסְרֵיתָא בִּמְשַׁח תִּתְעֲבֵיד רְבִיכָא תַּיְתֵינַהּ תּוּפִינֵי מִנְחַת בִּצּוּעִין תְּקָרֵיב לְאִתְקַבָּלָא בְרַעֲוָא קֳדָם יְיָ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | עַל מַסְרִיתָא בִּמְשַׁח זֵיתָא פְּתִיכָא תִּתְעֲבֵיד מְטַגְנָא תָּעִיל יָתֵהּ מְרַסְקָא מִנְחַת רִיסוּקוּן תִּקְרַב לְאִתְקַבָּלָא בְּרַעֲוָא קֳדָם יְיָ: |
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת צו פרק ד (עריכה)
[א] "על מחבת בשמן"-- מלמד שטעונה כלי.
"בשמן"-- להוסיף לה שמן אחר.
- ואיני יודע כמה?
- הריני דן: זו טעונה שמן ומנחת נסכים טעונה שמן. מה מנחת נסכים - ג' לוגין לעשרון, אף זו - ג' לוגין לעשרון.
- [ב] או כלך לדרך זה: זו טעונה שמן ומנחת נדבה טעונה שמן. מה נדבה טעונה לוג אחד לעשרון, אף זו - לוג אחד לעשרון.
- [ג] נראה למי דומה: דנין מנחה שהיא באה תמיד ודוחה את השבת ואת הטומאה; ואל תוכיח מנחת נדבה שאינה באה תמיד ואינה דוחה את השבת ואת הטומאה!
- [ד] או כלך לדרך זה: דנין מנחת יחיד שהיא באה בגלל עצמה וטעונה לבונה ממנחת יחיד שהיא באה בגלל עצמה וטעונה לבונה; ואל תוכיח מנחת נסכים שאינה באה בגלל עצמה ואינה טעונה לבונה!
[ה] ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר: כשהוא אומר "מנחה תמיד" -- הרי היא לו כמנחת תמידין. מה מנחת תמידין - ג' לוגין לעשרון, אף זו ג' לוגין לעשרון.
ור' שמעון אומר, ריבה שמן במנחת חביתין וריבה שמן במנחת כבשים. מה מנחת כבשים - ג' לוגין לעשרון, אף זו ג' לוגין לעשרון.
- או כלך לדרך זו! ריבה שמן במנחת חביתין וריבה שמן במנחת אלים. מה מנחת אלים - שני לוגין לעשרון, אף זו - שני לוגין לעשרון!
- נראה למי דומה: דנים מנחה שכולה עשרון ממנחה שכולה עשרון ואל תוכיח מנחת אלים שאין כולה עשרון.
"תֵּעָשֶׂה מֻרְבֶּכֶת"-- מלמד שנעשית ברותחין כל צרכה. אין לך רבוכה בתורה אלא זו ורבוכה שבתודה ושבמילואים.
"תביאנה" - יכול לפני הנסכים? כשהוא אומר "תקריב"-- אף לאחר המוספין.
"תֻּפִינֵי"-- תאפה נא. ר' יהודה אומר "תֻּפִינֵי"-- תאפה נאה. ר' יוסי אומר תאפה רבה.
"מנחת פִתִים"-- מלמד שכופל אחד לשנים ואינו מבדיל[1]
"תקריב ריח ניחח ליהו"ה" -
- יכול מה אהרן מביא בכל יום - אף בניו מביאים בכל יום? תלמוד לומר (ויקרא ו, יג) "זה"
- יכול, מה אהרן דוחה את השבת ואת הטומאה - אף בניו יהיו מביאים ודוחים את השבת ואת הטומאה? תלמוד לומר (שם,) "זה".
- מה אהרן מביא חצאים - אף בניו יהיו מביאים חצאים? תלמוד לומר (שם,) "זה".
- מה אהרן מביא שלשה לוגין לעשרון - אף בניו יהיו מביאים שלשה לוגין לעשרון? תלמוד לומר (שם,) "זה".
- מה אהרן מביא רבוכה - אף בניו יהיו מביאים רבוכה? תלמוד לומר (שם,) "זה".
- ^ כן גריס המלבי"ם בפירושו, עיי"ש. מכל מקום, בטקסט של הספרא המודפסת בספר המלבי"ם (דפוס בוקרשט) גריס כך: "מלמד שכופל אחד לשנים ושנים לארבעה ומבדיל"; כנראה שהמלבי"ם לא הספיק להגיה בפנים לפני שהודפס... - ויקיעורך
רש"י
"תפיני" - אפויה אפיות הרבה שאחר חליטתה אופה בתנור וחוזר ומטגנה במחבת
"מנחת פתים" - מלמד שטעונה פתיתה (בר"י ולא פתיתה ממש בציעין ופרודין לפי שאינה נקמצת אלא כופלה לשנים וחוזר וכופלה לד' שתי וערב ואינו מבדיל וכן מקטיר לאשים בת"כ מפרש לה)
[ל] מלמד שטעון פתיתה. והא דתנן בפרק אלו המנחות נקמצות (מנחות דף עה:) מנחת ישראל קופל אחד לשנים ושנים לארבע ומבדיל, מנחת כהן קופל אחד לשנים ושנים לארבע ואינו מבדיל, פירש רש"י (שם) קופל כדי לקיים מצות פתיתה. מנחת כהן משיח לא היה מקפלה, משמע דאין כאן מצות פתיתה כלל, הא התם בגמרא (שם) קאמר דווקא דלא היה קופלה לארבע, אבל אחד לשנים היה קופל, והא דאמר כאן 'מלמד שטעונה פתיתה', היינו שהיה קופלה לשנים, וזהו מצות פתיתה דידיה:
אבל קשיא, דרבי שמעון קאמר (שם) מנחת כהן ומנחת כהן משיח אין בהם פתיתה שאין בהם קמיצה, והרי כתיב כאן "מנחת פתים", ותירץ הרא"ם דאף רבי שמעון מודה שהיה מקפלה לשנים, ולא פליג רבי שמעון רק אמנחת כהנים, דבעי לתנא קמא [קופלה] לארבע, וקאמר רבי שמעון דאין בהם פתיתה, [ולכך קופלה] רק לשנים, דגבי מנחת כהן משיח ומנחת כהנים לא כתיב (לעיל ב, ו) "פתות אותה פתים", לכך לא בעי [קופלה] לארבע. ואין להקשות דהא רבי שמעון קאמר שאין בהם פתיתה מפני שלא היתה נקמצת, ומאחר שטעמיה דרבי שמעון דלא היה בה קמיצה, אם כן קפול נמי לא בעי, דאין זה קשיא, דטעמיה דרבי שמעון דכיון דאין צריך קמיצה למה יהיה מרבה בפתיתה, כי רבוי פתיתה כדי לקמוץ, אבל פתיתה בעי, דהא "פתים" כתיב בה:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
תֻּפִינֵי – אֲפוּיָה אֲפִיּוֹת הַרְבֵּה; שֶׁאַחַר חֲלִיטָתָהּ אוֹפָהּ בַּתַּנּוּר, וְחוֹזֵר וּמְטַגְּנָהּ בַּמַּחֲבַת (מנחות נ' ע"ב).
מִנְחַת פִּתִּים – מְלַמֵּד שֶׁטְּעוּנָה פְּתִיתָה. [וְלֹא פְּתִיתָה מַמָּשׁ בְּצִיצִין וּפֵרוּרִין, לְפִי שֶׁאֵינָהּ נִקְמֶצֶת, אֶלָא כּוֹפְלָה לִשְׁנַיִם וְחוֹזֵר וְכוֹפְלָהּ לְאַרְבָּעָה שְׁתִי וָעֵרֶב וְאֵינוֹ מַבְדִּיל, וְכֵן מַקְטִיר לָאִשִּׁים. בְּרַשִּׁ"י יָשָׁן] (ספרא שם; מנחות ע"ה ע"ב).
רשב"ם
תפיני: לשון אפייה אל"ף חסירה והרבה יש לא יהל שם ערבי לא יאהל, וימש חושך כמו ויאמש:
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ויקרא ו יד"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.