מ"ג ויקרא ו יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ויקרא


<< · מ"ג ויקרא ו · יד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
על מחבת בשמן תעשה מרבכת תביאנה תפיני מנחת פתים תקריב ריח ניחח ליהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַל מַחֲבַת בַּשֶּׁמֶן תֵּעָשֶׂה מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶנָּה תֻּפִינֵי מִנְחַת פִּתִּים תַּקְרִיב רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַֽל־מַחֲבַ֗ת בַּשֶּׁ֛מֶן תֵּעָשֶׂ֖ה מֻרְבֶּ֣כֶת תְּבִיאֶ֑נָּה תֻּפִינֵי֙ מִנְחַ֣ת פִּתִּ֔ים תַּקְרִ֥יב רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַיהֹוָֽה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
עַל מַסְרֵיתָא בִּמְשַׁח תִּתְעֲבֵיד רְבִיכָא תַּיְתֵינַהּ תּוּפִינֵי מִנְחַת בִּצּוּעִין תְּקָרֵיב לְאִתְקַבָּלָא בְרַעֲוָא קֳדָם יְיָ׃
ירושלמי (יונתן):
עַל מַסְרִיתָא בִּמְשַׁח זֵיתָא פְּתִיכָא תִּתְעֲבֵיד מְטַגְנָא תָּעִיל יָתֵהּ מְרַסְקָא מִנְחַת רִיסוּקוּן תִּקְרַב לְאִתְקַבָּלָא בְּרַעֲוָא קֳדָם יְיָ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מרבכת" - (ת"כ פרק ד) חלוטה ברותחין כל צרכה

"תפיני" - אפויה אפיות הרבה שאחר חליטתה אופה בתנור וחוזר ומטגנה במחבת

"מנחת פתים" - מלמד שטעונה פתיתה (בר"י ולא פתיתה ממש בציעין ופרודין לפי שאינה נקמצת אלא כופלה לשנים וחוזר וכופלה לד' שתי וערב ואינו מבדיל וכן מקטיר לאשים בת"כ מפרש לה)

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


[א] "על מחבת בשמן"-- מלמד שטעונה כלי.


"בשמן"-- להוסיף לה שמן אחר.

  • ואיני יודע כמה?
  • הריני דן:  זו טעונה שמן ומנחת נסכים טעונה שמן. מה מנחת נסכים - ג' לוגין לעשרון, אף זו - ג' לוגין לעשרון.
  • [ב] או כלך לדרך זה: זו טעונה שמן ומנחת נדבה טעונה שמן. מה נדבה טעונה לוג אחד לעשרון, אף זו - לוג אחד לעשרון.
  • [ג] נראה למי דומה: דנין מנחה שהיא באה תמיד ודוחה את השבת ואת הטומאה; ואל תוכיח מנחת נדבה שאינה באה תמיד ואינה דוחה את השבת ואת הטומאה!
  • [ד] או כלך לדרך זה: דנין מנחת יחיד שהיא באה בגלל עצמה וטעונה לבונה ממנחת יחיד שהיא באה בגלל עצמה וטעונה לבונה; ואל תוכיח מנחת נסכים שאינה באה בגלל עצמה ואינה טעונה לבונה!


[ה] ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר: כשהוא אומר "מנחה תמיד" -- הרי היא לו כמנחת תמידין. מה מנחת תמידין - ג' לוגין לעשרון, אף זו ג' לוגין לעשרון.


ור' שמעון אומר, ריבה שמן במנחת חביתין וריבה שמן במנחת כבשים. מה מנחת כבשים - ג' לוגין לעשרון, אף זו ג' לוגין לעשרון.

  • או כלך לדרך זו! ריבה שמן במנחת חביתין וריבה שמן במנחת אלים. מה מנחת אלים - שני לוגין לעשרון, אף זו - שני לוגין לעשרון!
  • נראה למי דומה: דנים מנחה שכולה עשרון ממנחה שכולה עשרון ואל תוכיח מנחת אלים שאין כולה עשרון.


"תֵּעָשֶׂה מֻרְבֶּכֶת"-- מלמד שנעשית ברותחין כל צרכה.  אין לך רבוכה בתורה אלא זו ורבוכה שבתודה ושבמילואים.

"תביאנה" - יכול לפני הנסכים?    כשהוא אומר "תקריב"-- אף לאחר המוספין.


"תֻּפִינֵי"-- תאפה נא.  ר' יהודה אומר "תֻּפִינֵי"-- תאפה נאה.  ר' יוסי אומר תאפה רבה.

"מנחת פִתִים"-- מלמד שכופל אחד לשנים ואינו מבדיל‏[1]


"תקריב ריח ניחח ליהו"ה" -

  • יכול מה אהרן מביא בכל יום - אף בניו מביאים בכל יום?    תלמוד לומר (ויקרא ו, יג) "זה"
  • יכול, מה אהרן דוחה את השבת ואת הטומאה - אף בניו יהיו מביאים ודוחים את השבת ואת הטומאה?    תלמוד לומר (שם,) "זה".
  • מה אהרן מביא חצאים - אף בניו יהיו מביאים חצאים?    תלמוד לומר (שם,) "זה".
  • מה אהרן מביא שלשה לוגין לעשרון - אף בניו יהיו מביאים שלשה לוגין לעשרון?    תלמוד לומר (שם,) "זה".
  • מה אהרן מביא רבוכה - אף בניו יהיו מביאים רבוכה?    תלמוד לומר (שם,) "זה".


  1. ^ כן גריס המלבי"ם בפירושו, עיי"ש. מכל מקום, בטקסט של הספרא המודפסת בספר המלבי"ם (דפוס בוקרשט) גריס כך: "מלמד שכופל אחד לשנים ושנים לארבעה ומבדיל"; כנראה שהמלבי"ם לא הספיק להגיה בפנים לפני שהודפס... - ויקיעורך

<< · מ"ג ויקרא · ו · יד · >>