מ"ג ויקרא ו יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ויקרא


<< · מ"ג ויקרא ו · יג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זה קרבן אהרן ובניו אשר יקריבו ליהוה ביום המשח אתו עשירת האפה סלת מנחה תמיד מחציתה בבקר ומחציתה בערב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַיהוָה בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ עֲשִׂירִת הָאֵפָה סֹלֶת מִנְחָה תָּמִיד מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר וּמַחֲצִיתָהּ בָּעָרֶב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
זֶ֡ה קׇרְבַּן֩ אַהֲרֹ֨ן וּבָנָ֜יו אֲשֶׁר־יַקְרִ֣יבוּ לַֽיהֹוָ֗ה בְּיוֹם֙ הִמָּשַׁ֣ח אֹת֔וֹ עֲשִׂירִ֨ת הָאֵפָ֥ה סֹ֛לֶת מִנְחָ֖ה תָּמִ֑יד מַחֲצִיתָ֣הּ בַּבֹּ֔קֶר וּמַחֲצִיתָ֖הּ בָּעָֽרֶב׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
דֵּין קוּרְבָּנָא דְּאַהֲרֹן וְדִבְנוֹהִי דִּיקָרְבוּן קֳדָם יְיָ בְּיוֹמָא דִּירַבּוֹן יָתֵיהּ חַד מִן עַסְרָא בִּתְלָת סְאִין סוּלְתָּא מִנְחָתָא תְּדִירָא פַּלְגוּתַהּ בְּצַפְרָא וּפַלְגוּתַהּ בְּרַמְשָׁא׃
ירושלמי (יונתן):
דֵין קוּרְבָּנָא דְאַהֲרן וְדִבְנוֹי דִי יְקַרְבוּן קֳדָם יְיָ בְּיוֹמָא דְיִרְבּוּן יָתֵיהּ לְמִחְסַן כְּהוּנְתָּא רַבְּתָא חַד מִן עַשְרָא בִּתְלַת סְאִין סְמִידָא מִנְחָתָא פַּלְגוּתָא בְּצַפְרָא וּפַלְגוּתֵיהּ בְּרַמְשָׁא:
ירושלמי (קטעים):
מְרַתְּחָא תָּעֵיל יָתָהּ וּמְרַסְקָא מִנְחַת רִיסוּקִין תְּקַרְבוּן רֵיחַ דְּרַעֲוָא לִשְׁמָא דַיְיָ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"זה קרבן אהרן ובניו" - (מנחות עח, א) אף בהדיוטות מקריבין עשירית האיפה ביום שהן מתחנכין לעבודה אבל כהן גדול בכל יום שנאמר מנחה תמיד וגו' והכהן המשיח תחתיו מבניו חקת עולם וגו'

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


[א] "זה קרבן אהרן ובניו" - יכול יהיו אהרן ובניו מביאים כאחד את הקרבן הזה?    תלמוד לומר "..ובניו אשר יקריבו".  הא כיצד? אהרן מביא לעצמו ובניו מביאים לעצמם.


[ב] 'בניו'-- אלו כהנים הדיוטים.

  • או 'בניו' הרי כהנים גדולים!?...
  • כשהוא אומר "הכהן המשיח תחתיו מבניו" (ויקרא ו, טו) -- הרי כהנים גדולים אמור!
  • הא מה אני מקיים 'בניו'? אלו כהנים הדיוטים.


[ג] כשהכהן מתקרב תחלה לעבודה מביא עשירית האיפה משלו ועובדה בידו.
אחד כהן גדול ואחד כהן הדיוט שעבדו עד שלא הביא עשירית האיפה -- עבודתו כשרה.


[ד] "בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ"-- אין כהן גדול נמשח אלא ביום.

"אֹתוֹ"-- אין מושחים שני כהנים גדולים כאחד.

"ביום המשח"-- מיום שנמשח מביא עשירית האיפה עד עולם.

  • או אינו אומר "ביום המשח אותו" - ביום שנמשח מביא עשירית האיפה ומפסיק?...
  • תלמוד לומר "מנחה תמיד"!
  • הא מה אני מקיים "ביום המשח אֹתו"? -- ביום שנמשח מביא עשירית האיפה עד עולם.


"עֲשִׂירִת הָאֵפָה" -- אחד מעשרה בשלש סאין שהם שבעה רבעים ועוד.


[ה] "סֹלת" - מה סולת האמור להלן (שמות כט, ב) - חטים, אף סולת האמור כאן - חטים.

"מנחה"-- הרי הוא ככל המנחות ללבונה.

"תמיד"-- אף בטומאה;   "תמיד"-- אף בשבת.


[ו] אילו נאמר "מחצית בבקר ומחצית בערב" - יכול יביא חצי עשרון בבקר וחצי עשרון בערב...    תלמוד לומר "מחציתה בבקר ומחציתה בערב"-- משָלם; מביא מחציתה בבקר ומחציתה בערב.

[ז] כיצד הוא עושה?  מביא עשרון שלם וחוצהו. מקריב מחצה בבקר ומחצית בערב.


נטמא חציו של בין הערבים - יכול יביא חצי עשרון מתוך ביתו בערב?    תלמוד לומר "ומחציתה בערב"-- משָלם.

[ח] כיצד הוא עושה?  מביא עשרון שלם וחוצהו; מקריב מחצה ומחצה אבד.


כהן שהקריב מחצה שחרית ומינו אחר תחתיו - יכול יביא עשרון מביתו‏[1]?    תלמוד לומר "מחציתה בבקר ומחציתה בערב"-- [ס"א מחציתה] משָלם מביא בערב.

[ט] כיצד הוא עושה?  מביא עשרון שלם וחוצהו; מקריב מחצה ומחצה אבד.
נמצאו שני חצאין קרבים ושני חצאין אובדים.


  1. ^ אם הבנתי נכון, עי' במלבי"ם שמעדיף כגירסת הגמרא (מנחות נ, ב) "יכול יביא חצי עשרון מביתו וחצי עשרון של ראשון" - ויקיעורך

<< · מ"ג ויקרא · ו · יג · >>