מפרשי רש"י על ויקרא ו יג
| מפרשי רש"י על ויקרא • פרק ו' • פסוק י"ג | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יג • יד • טו • טז • יט • כ • כא • כג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
זֶ֡ה קׇרְבַּן֩ אַהֲרֹ֨ן וּבָנָ֜יו אֲשֶׁר־יַקְרִ֣יבוּ לַֽיהֹוָ֗ה בְּיוֹם֙ הִמָּשַׁ֣ח אֹת֔וֹ עֲשִׂירִ֨ת הָאֵפָ֥ה סֹ֛לֶת מִנְחָ֖ה תָּמִ֑יד מַחֲצִיתָ֣הּ בַּבֹּ֔קֶר וּמַחֲצִיתָ֖הּ בָּעָֽרֶב׃
רש"י
"זה קרבן אהרן ובניו" - (מנחות עח, א) אף בהדיוטות מקריבין עשירית האיפה ביום שהן מתחנכין לעבודה אבל כהן גדול בכל יום שנאמר מנחה תמיד וגו' והכהן המשיח תחתיו מבניו חקת עולם וגו'
רש"י מנוקד ומעוצב
זֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו – אַף הַהֶדְיוֹטוֹת מַקְרִיבִין עֲשִׂירִית הָאֵיפָה בַּיּוֹם שֶׁהֵן מִתְחַנְּכִין לַעֲבוֹדָה. אֲבָל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּכָל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: מִנְחָה תָּמִיד וְגוֹמֵר, וְהַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ תַּחְתָּיו מִבָּנָיו וְגוֹמֵר חָק עוֹלָם (ספרא צו, פרשתא ג,א-ג; מנחות נ"א ע"ב).
מפרשי רש"י
[כח] אף ההדיוטות וכו'. בתורת כהנים. דאין לומר "ובניו" דקרא רוצה לומר בניו שהם כהנים גדולים, דהא קרא כתיב אחר כך "והכהן המשיח תחתיו", אם כן כהן גדול אמור, ומה אני מקיים "ובניו", דאף בניו הם מביאים ביום שנתחנך (מנחות דף נא:). ואין לומר דאף הם מביאים לעולם, דהא כתיב (פסוק טו) "והכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה אותה", ולא כהן הדיוט, אלא כהן גדול בכל יום, וכהן הדיוט ביום שנתחנך לעבודה. ובתורת כהנים יליף דכהן הדיוט אינו מביא בכל יום - דכתיב "זה" מיעוט הוא, אלא כהן הדיוט ביום שנתחנך, דהא "ביום המשח" כתיב. והאי "ביום המשח" לא כתיב רק בשביל כהן הדיוט, ללמוד כמו שמביא כהן גדול ביום משיחתו כך מביא כהן הדיוט ביום שנתחנך לעבודה, דאם לא כן, לא הוי למכתב "ביום המשח", רק 'מנחת תמיד יעשה אותו', דהא כהן גדול ביום המשח ואחר כך שוה, שלעולם מביא אותו, אלא כדי ללמוד על כהן הדיוט אתא. ובפרק התכלת (מנחות דף נא:) קאמר, יכול אהרן ובניו יביאו קרבן אחד, וקאמר תלמוד לומר "אשר יקריבו", ולא הוי למכתב רק 'זה קרבן אהרן ובניו ביום המשח אותו', אלא ללמד קרבן אהרן בפני עצמו, וקרבן בניו בפני עצמו:
בד"ה המשיח כו' מבניו תחתיו כו' והא דכתי' בפ' תצוה הכהן תחתיו מבניו ולא מפרש שם רש"י שהוא מהופך משום דהתם ניגון תביר נמשך לבניו וממילא תחתיו דבקה עם מבניו כדפרש"י שם בהדיא ודוק כנ"ל: