מפרשי רש"י על ויקרא ו ה
<< | מפרשי רש"י על ויקרא • פרק ו' • פסוק ה' | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יג • יד • טו • טז • יט • כ • כא • כג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְהָאֵ֨שׁ עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ תּֽוּקַד־בּוֹ֙ לֹ֣א תִכְבֶּ֔ה וּבִעֵ֨ר עָלֶ֧יהָ הַכֹּהֵ֛ן עֵצִ֖ים בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֑קֶר וְעָרַ֤ךְ עָלֶ֙יהָ֙ הָֽעֹלָ֔ה וְהִקְטִ֥יר עָלֶ֖יהָ חֶלְבֵ֥י הַשְּׁלָמִֽים׃
רש"י
"והאש על המזבח תוקד בו" - ריבה כאן קידות הרבה על מוקדה ואש המזבח תוקד בו והאש על המזבח תוקד בו אש תמיד תוקד על המזבח כולן נדרשו במס' יומא דף כח שנחלקו רבותינו במנין המערכות שהיו שם
"וערך עליה העולה" - עולת תמיד היא תקדים פסחים נח (בר"י מנין שלא יהא דבר קודם על המערכה לתמיד של שחר ת"ל העולה עולה ראשונה)
"חלבי השלמים" - אם יביאו שם שלמים ורבותינו שם למדו מכאן עליה על עולת בוקר השלם כל הקרבנות כולם מכאן שלא יהא דבר מאוחר לתמיד של בין הערבים
רש"י מנוקד ומעוצב
וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ – רִבָּה כָּאן יְקִידוֹת הַרְבֵּה: "עַל מוֹקְדָה" (לעיל פסוק ב), "וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ" (שם), וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ, "אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ" (להלן פסוק ו). כֻּלָּן נִדְרְשׁוּ בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא (דף מ"ה ע"א), שֶׁנֶּחְלְקוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּמִנְיַן הַמַּעֲרָכוֹת שֶׁהָיוּ שָׁם (ספרא שם,יא; יומא מ"ג ע"ב).
וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה – עוֹלַת תָּמִיד הִיא תַּקְדִּים. [וּמִנַּיִן שֶׁלֹא יְהֵא דָּבָר קוֹדֵם עַל הַמַּעֲרָכָה לְתָמִיד שֶׁל שַׁחַר? תַּלְמוּד לוֹמַר הָעֹלָה, עוֹלָה רִאשׁוֹנָה. בְּרַשִּׁ"י יָשָׁן] (פסחים נ"ח ע"ב).
חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים – אִם יָבִיאוּ שָׁם שְׁלָמִים. וְרַבּוֹתֵינוּ לָמְדוּ מִכָּאן: עָלֶיהָ, עַל עוֹלַת הַבֹּקֶר, הַשְׁלֵם כָּל הַקָּרְבָּנוֹת כֻּלָּם; מִכָּאן שֶׁלֹא יְהֵא דָּבָר מְאֻחָר לְתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם (שם).
מפרשי רש"י
[יב] במנין המערכות. בפרק טרף בקלפי (יומא סוף מג ע"ב), שהיה צריך עוד מערכה אצל המערכה הגדולה, שממנה היה חותה גחלים להקטיר קטורת על מזבח הפנימית. ופליגי תנאי התם, שיש אומרים דצריך עוד מערכה לקיום האש, והם שני גזרי עצים, שאם לא היה האש על המערכה הגדולה מתגבר - היה מקיים מן מערכה זאת. ויש שמוסיפין עוד אחת לאיברים ופדרים שלא נתאכלו, שהיה עוד אחת, כדאיתא התם (יומא דף מה.):
[יג] עולת תמיד היא תקדים. דכתיב "וערך עליה העולה", מוכח העולה ראשונה על המערכה, ובעולת תמיד מיירי, כדאמר רבא בפרק תמיד נשחט (פסחים דף נח:) "העולה" - עולה ראשונה. כלומר, מדכתיב "העולה" בה"א הידיעה, היא העולה הראשונה שבפרשת קרבנות, והוא עולת תמיד, כדכתיב (ר' במדבר כח, ב) "צו את קרבני לחמי וגו'":
[יד] אם יביאו שם שלמים. דאם לא כן, "וערך עליה חלבי השלמים", שמא לא יהיו שם שלמים, בשלמא "וערך עליה העולה" היה שם עולת תמיד הקבוע, אבל "והקטיר עליה חלבי השלמים", שמא לא יהיה שם שלמים, לכך פירושו לפי פשוטו 'אם יהיו שם שלמים'. ורז"ל (פסחים סוף נח ע"ב) דרשו בו, דאם לא כן, למה לי למכתב "וערך עליה חלבי שלמים", פשיטא שיערוך עליה חלבי שלמים אם יהיו שם שלמים, ומאי בא להגיד בזה, ולכך דרשו "וערך עליה חלבי השלמים" 'עליה השלם כל הקרבנות':