ביאור:מ"ג ויקרא ו יד
עַל מַחֲבַת בַּשֶּׁמֶן תֵּעָשֶׂה מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶנָּה
[עריכה]מרבכת. חלוטה ברותחין כל צרכה (ת"כ):
מרבכת. לפי ענינו רכה בשמן לפי שהיה מאפה תנור צריך לרבבה בשמן:
מרבכת. אין לו אח ויש מי שאומרים רכה ויש מי שאומרים במהרה.
ותי"ו תביאנה סימן לאהרן וכן תי"ו תקריב.
תֻּפִינֵי מִנְחַת פִּתִּים תַּקְרִיב רֵיחַ נִיחֹחַ לַיקֹוָק:
[עריכה]תפיני. אפויה אפיות הרבה, שאחר חליטתה אופה בתנור וחוזר ומטגנה במחבת: מנחת פתים. מלמד שטעונה פתיתה: (בר"י. ולא פתיתה ממש ביצועין ופרורין, לפי שאינה נקמצת אלא כופלה לשנים וחוזר וכופלה לד' שתי וערב ואינו מבדיל, וכן מקטיר לאשים. בתורת כהנים מפרש לה):
תפיני. לשון אפייה. אלף חסירה. והרבה יש. לא יהל שם ערבי. לא יאהל. וימש חשך כמו ויאמש:
ותי"ו תביאנה סימן לאהרן וכן תי"ו תקריב. ועל דעתי כי כן הוא תי"ו תפיני וטעמו תקון ואין ריע לו והקדמונים אמרו שהיא שתי מלות תאפה נא. ויאמר רבי יונה המדקדק שהוא על משקל דוכיפת וזה המשקל מעקל:
ותי"ו תביאנה סימן לאהרן וכן תי"ו תקריב.