ביאור:מ"ג ויקרא ו כב
כָּל זָכָר בַּכֹּהֲנִים יֹאכַל אֹתָהּ[עריכה]
פירוש לפסוק זה לאור פסוק י"ט, בו כתוב ש- "המחטא אותה יאכלנה"
רש"י
כל זכר בכהנים יאכל אותה. הא למדת שהמחטא אותה האמור למעלה (לעיל פסוק יט), לא להוציא שאר הכהנים, אלא להוציא את שאינו ראוי לחטוי:
רש"י
[מובא בפירושו לפסוק י"ט] המחטא אותה יאכלנה. הראוי לעבודה, יצא טמא בשעת זריקת דמים שאינו חולק בבשר. ואי אפשר לומר שאוסר שאר כהנים באכילתה חוץ מן הזורק דמה, שהרי נאמר למטה (להלן פסוק כב) כל זכר בכהנים יאכל אותה (זבחים קב:):
קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא:[עריכה]
מה פיסקה זו מוסיפה ללמדנו מעבר לנאמר עד כה?
אבן עזרא
וטעם קדש קדשים הוא. עם כל זכר שאין ראוי לאכול החטאת שהקריבו ממנה והובא לכפר כי אם התמימים והזכר תמים מהנקבה ואפילו קטן יקרא זכר והזכר שהוא בן שלש עשרה שנה כאשר העתיקו אבותינו: