קטגוריה:הושע יב טו
הכעיס אפרים תמרורים ודמיו עליו יטוש וחרפתו ישיב לו אדניו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
הִכְעִיס אֶפְרַיִם תַּמְרוּרִים וְדָמָיו עָלָיו יִטּוֹשׁ וְחֶרְפָּתוֹ יָשִׁיב לוֹ אֲדֹנָיו.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
הִכְעִ֥יס אֶפְרַ֖יִם תַּמְרוּרִ֑ים וְדָמָיו֙ עָלָ֣יו יִטּ֔וֹשׁ וְחֶ֨רְפָּת֔וֹ יָשִׁ֥יב ל֖וֹ אֲדֹנָֽיו׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
הִכְעִ֥יס אֶפְרַ֖יִם תַּמְרוּרִ֑ים וְ/דָמָי/ו֙ עָלָ֣י/ו יִטּ֔וֹשׁ וְ/חֶ֨רְפָּת֔/וֹ יָשִׁ֥יב ל֖/וֹ אֲדֹנָֽי/ו׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
תרגום יונתן (כל הפרק)
רש"י (כל הפרק)
"הכעיס אפרים" - לבוראו לבזות את נביאיו ולבגוד בו
"תמרורים" - הם לו כי דמיו אשר שפך בהחטיאו את ישראל להצמיד לע"ז והמחטיאו לאדם קשה לו מן ההורגו כאשר אנו למידין מעמון ומואב שהטעו את ישראל להצמד לבעל פעור וענשן הכתוב יותר ממצרי ואדומי שטבעום בנהר ויצאו בחרב לקראתם
"עליו יטוש" - עליו יטילם הקב"ה
"וחרפתו" - שחירף את שלמה כענין שנאמר (מלכים א יא) וירם יד במלך שהוכיחו ברבים על אשר בנה שלמה את המלוא כדמפורש בחלק
"ישיב לו אדוניו" - הקב"ה שהרי הוא הרע לעשות יותר ממנומלבי"ם (כל הפרק)
"הכעיס אפרים תמרורים", בתשובות האלה שהם דברי לצנות היורדים חדרי בטן, הכעיסו את המוכיחים ולעגו עליהם בדברי תמרורים אלה, "ודמיו". שיעור הכתוב, "אדוניו! דמיו עליו יטוש וחרפתו ישיב לו", כי הם הרגו את המלכים בעבור חטא ע"ז שעבדו, כמו שהרגו את בית ירבעם ובית אחאב ויתר מלכים בחטא זה, ואחר שהרגוהו שבו הם בעצמם להחזיק בעבודת הבעל והעגלים, וא"כ הלא הרגוהו ברצח ובחנם, עפ"ז יצייר המליץ, כאילו "אדוניו" שהוא המלך הנרצח עמד מקברו "ונוטש עליו את דמיו", שמשליך את דמו הנשפך בחנם על העם שרצחוהו, "וישיב לו את חרפתו" החרפה שחרפוהו בעת רצחוהו על שעבד ע"ז, ישיב לו עתה את החרפה אל חיקו ויחרף אותו, ומעתה יספר הדברים שידבר אליו אדוניו הנרצח:
ביאור המילות
"תמרורים". כעס רע ומר:
"יטוש". מענין ויטוש על מחנה שיניח דמיו עליו, ושם אדוניו הוא נושא המאמר כולו:
מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"וחרפתו" - מה שחרף כלפי מעלה להחליפו בעגלי הזהב הנה האל הוא אדוניו ומושל בו וגמול מעשיו ישיב לו
"ודמיו" - לכן הדם ששפך יתפשט עליו לקחת נקם
"הכעיס" - ר"ל אחר שכל זה ידוע לאפרים ועכ"ז הכעיס לה' במעשים רעים
מצודת ציון
"תמרורים" - מלשון מר
"יטוש" - ענין התפשטות כמו ויטוש על המחנה (במדבר יא)
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "הושע יב טו"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.