קטגוריה:הושע יב טו
נוסח המקרא
הכעיס אפרים תמרורים ודמיו עליו יטוש וחרפתו ישיב לו אדניו
הִכְעִיס אֶפְרַיִם תַּמְרוּרִים וְדָמָיו עָלָיו יִטּוֹשׁ וְחֶרְפָּתוֹ יָשִׁיב לוֹ אֲדֹנָיו.
הִכְעִ֥יס אֶפְרַ֖יִם תַּמְרוּרִ֑ים וְדָמָיו֙ עָלָ֣יו יִטּ֔וֹשׁ וְחֶ֨רְפָּת֔וֹ יָשִׁ֥יב ל֖וֹ אֲדֹנָֽיו׃
הִכְעִ֥יס אֶפְרַ֖יִם תַּמְרוּרִ֑ים וְ/דָמָי/ו֙ עָלָ֣י/ו יִטּ֔וֹשׁ וְ/חֶ֨רְפָּת֔/וֹ יָשִׁ֥יב ל֖/וֹ אֲדֹנָֽי/ו׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
"תמרורים" - הם לו כי דמיו אשר שפך בהחטיאו את ישראל להצמיד לע"ז והמחטיאו לאדם קשה לו מן ההורגו כאשר אנו למידין מעמון ומואב שהטעו את ישראל להצמד לבעל פעור וענשן הכתוב יותר ממצרי ואדומי שטבעום בנהר ויצאו בחרב לקראתם
"עליו יטוש" - עליו יטילם הקב"ה
"וחרפתו" - שחירף את שלמה כענין שנאמר (מלכים א יא) וירם יד במלך שהוכיחו ברבים על אשר בנה שלמה את המלוא כדמפורש בחלק
"ישיב לו אדוניו" - הקב"ה שהרי הוא הרע לעשות יותר ממנומצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"וחרפתו" - מה שחרף כלפי מעלה להחליפו בעגלי הזהב הנה האל הוא אדוניו ומושל בו וגמול מעשיו ישיב לו
"ודמיו" - לכן הדם ששפך יתפשט עליו לקחת נקם
"הכעיס" - ר"ל אחר שכל זה ידוע לאפרים ועכ"ז הכעיס לה' במעשים רעים
מצודת ציון
"תמרורים" - מלשון מר
"יטוש" - ענין התפשטות כמו ויטוש על המחנה (במדבר יא)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"תמרורים". כעס רע ומר:
"יטוש". מענין ויטוש על מחנה שיניח דמיו עליו, ושם אדוניו הוא נושא המאמר כולו:
- פרשנות מודרנית:
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "הושע יב טו"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.