קטגוריה:הושע יב טו

<< · מ"ג הושע יב · טו

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הכעיס אפרים תמרורים ודמיו עליו יטוש וחרפתו ישיב לו אדניו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הִכְעִיס אֶפְרַיִם תַּמְרוּרִים וְדָמָיו עָלָיו יִטּוֹשׁ וְחֶרְפָּתוֹ יָשִׁיב לוֹ אֲדֹנָיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הִכְעִ֥יס אֶפְרַ֖יִם תַּמְרוּרִ֑ים וְדָמָיו֙ עָלָ֣יו יִטּ֔וֹשׁ וְחֶ֨רְפָּת֔וֹ יָשִׁ֥יב ל֖וֹ אֲדֹנָֽיו׃

מַרְגְזִין דְבֵית אֶפְרַיִם מוֹסָפִין לְמֶחְטִי וְחוֹבַת דַם זַכַּאי דַאֲשֵׁיד עֲלוֹהִי יְתוּב וְחִסוּדֵיהּ יְתוּב לֵיהּ רִבּוֹנֵיהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הכעיס אפרים" - לבוראו לבזות את נביאיו ולבגוד בו

"תמרורים" - הם לו כי דמיו אשר שפך בהחטיאו את ישראל להצמיד לע"ז והמחטיאו לאדם קשה לו מן ההורגו כאשר אנו למידין מעמון ומואב שהטעו את ישראל להצמד לבעל פעור וענשן הכתוב יותר ממצרי ואדומי שטבעום בנהר ויצאו בחרב לקראתם

"עליו יטוש" - עליו יטילם הקב"ה

"וחרפתו" - שחירף את שלמה כענין שנאמר (מלכים א יא) וירם יד במלך שהוכיחו ברבים על אשר בנה שלמה את המלוא כדמפורש בחלק

"ישיב לו אדוניו" - הקב"ה שהרי הוא הרע לעשות יותר ממנו