רש"י על הושע יב טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על הושעפרק י"ב • פסוק ט"ו |
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


הושע י"ב, ט"ו:

הִכְעִ֥יס אֶפְרַ֖יִם תַּמְרוּרִ֑ים וְדָמָיו֙ עָלָ֣יו יִטּ֔וֹשׁ וְחֶ֨רְפָּת֔וֹ יָשִׁ֥יב ל֖וֹ אֲדֹנָֽיו׃


"הכעיס אפרים" - לבוראו לבזות את נביאיו ולבגוד בו

"תמרורים" - הם לו כי דמיו אשר שפך בהחטיאו את ישראל להצמיד לע"ז והמחטיאו לאדם קשה לו מן ההורגו כאשר אנו למידין מעמון ומואב שהטעו את ישראל להצמד לבעל פעור וענשן הכתוב יותר ממצרי ואדומי שטבעום בנהר ויצאו בחרב לקראתם

"עליו יטוש" - עליו יטילם הקב"ה

"וחרפתו" - שחירף את שלמה כענין שנאמר (מלכים א יא) וירם יד במלך שהוכיחו ברבים על אשר בנה שלמה את המלוא כדמפורש בחלק

"ישיב לו אדוניו" - הקב"ה שהרי הוא הרע לעשות יותר ממנו